רוני סומק לא בדיוק כותב את שיריו, אלא גוזר ותופר אותם, מוסיף פאייטים, כיסים ורוכסנים, ולפעמים נעזר בגזרות שהוא שולף מעותקים מתפוררים של מגזין התפירה בורדה. מחט תקועה בין השפתיים
שם ספרו השני של יעקב ביטון, "מחברות התבוסה", הוא שם קשה וחשוף מאוד במשמעויותיו השליליות: אלה הם שירי תבוסה ומפלה, היפוכם הגמור של שירי ניצחון וישועה. במקום "מפלה" אפשר לומר
דנה ספקטור מראיינת את נעם פרתום במוסף שבועות של ידיעות אחרונות.
אני שמח לבשר על פתיחתה של סדנת שירה בהנחייתי בבית הסופר בתל אביב. מטרת הסדנה היא ליצור מסגרת קשובה ותומכת לכתיבת שירה, לקרב את הכותבות והכותבים לשירה העברית בת זמננו,
"יפה העולם על קו הקץ" כתב טוביה ריבנר בספרו הקודם, "שירים סותרים", והתחושה בספרו החדש היא שהעולם והחיים ממשיכים להיות יפים ומרובי סתירות גם כשהקו הזה, קו המוות, הולך ונמתח