עכשיו א'

פורסם בתאריך 12 בספטמבר 2008 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

יותר מחמישים שנה אחרי שנוסד רואה אור גיליון חדש של כתב-העת "עכשיו" במתכונת חדשה לגמרי, דמוית עיתון, ובספירה חדשה, אלפבתית – קבלו את עכשיו א' – וידו של המייסד, גבריאל מוקד, עדיין אוחזת בהגה. איזו התמדה מופלאה. במשך כשעתיים דפדפתי בגיליון החדש ולא העזתי לקרוא בו. פחדתי שבועת הקסם תתפוגג. הדפדוף דווקא היה מבטיח, ודמה לריחוף אל תוך עולם אידיאלי, כאילו מוקד החליט להעביר לנערים המשחקים לפניו סדנת אומן בעריכה. הכל נראה מוצלח כל כך – עיצוב פשוט, נעים וענייני; מדור נרחב ומעודכן של ביקורת ספרים שכמוהו אי אפשר למצוא בשום כתב עת אחר; איזון בין שירה ופרוזה, פוליטיקה ואסתטיקה, מקור ותרגום, ותיקים וצעירים. מה גם שתוך כדי בהיה לכדו עיני כמה שירים טובים – שני שירים מצוינים של רחל חלפי, למשל, שאחד מהם מצורף לרשימה. לבסוף התחלתי לקרוא.

אני לא יכול לומר שבועת הקסם פקעה. להפך: היא נותרה שלמה וזוהרת – בועה של גבריאל-מוקדיות צרופה המרחפת לה בגאווה בעולמנו הכאוטי, הקליידוסקופי, המתפורר ומתחדש ללא הרף. בעמודים הפוליטיים של הגיליון אפשר לפגוש שוב בתרכובת השמרנית שמוקד נגרר אליה החל משנות השמונים, כאשר תמונת עולמו התחילה להיצבע בגוונים פסימיים – מצד אחד היאחזות בסיסמאות סוציאליסטיות בנוסח השמאל הציוני ההיסטורי, ומצד שני חרדה איומה, אובססיבית, מפני התרבות הערבית והאיסלאם בנוסח הימין החדש. באמצע אפשר אמנם לזהות רגישות למתחים שפועלים בשירה הישראלית בשנים האחרונות – למתח בין נקודת המבט האשכנזית לנקודת המבט המזרחית, למשל – אבל מוקד לא השתחרר מהתפיסה שכל מה שנחוץ כדי להתמודד עם המתחים האלה היא נוסחה מחושבת שמבהירה את היחסים ההירארכיים הרצויים, לדעתו, בין "מערב" ו"מזרח". המציאות הרבה יותר קרועה ומסובכת, ומתקשה לציית לתכתיביו של מוקד, מה גם שבשירה המתפרסמת ב"עכשיו" אין אפילו רמז לעמדות העקרוניות שהוא טרוד כל כך בניסוחן.

גם מדור הרצנזיות הנרחב אינו מפתיע, ומשחזר את הנוסחה הישנה והמוכרת של "עכשיו" – הוא עשוי כמעט כולו ממתקפות גסות על יריבים ותיקים וחדשים כמו אגי משעול, אהרן שבתאי, יצחק לאור, ענת זכריה או כתב העת "מעין". דווקא במתקפה על "מעין" – שממנו שאל מוקד את הפורמט החדש של "עכשיו" – יש איזה עניין, משום שמי שכתב אותה, המשורר עודד כרמלי, עושה מאמץ להבין את מה שהוא תוקף. שאר מבקרי השירה בגיליון – בעיקר מוקד עצמו ומעריציו הצעירים יותר – מסתפקים למרבה הצער בחלוקת ציונים ובהטחת עלבונות. המדיניות הבעייתית הזאת היא שהפכה את מוקד לדמות שולית יחסית בעולם הספרותי, למרות השגיו הרבים כעורך.

ואף על פי כן, למרות טקסי הוודו הילדותיים במדור הביקורת, קשה שלא לשמוח בהתחדשותו של "עכשיו" ולקוות שההבטחה להמשך פעולה נמרץ יותר של כתב העת תתממש. דווקא בלוחמנות של מוקד, בלהיטותו המערבונית לשלוף ולירות ולהאבק עד טיפת הדיו האחרונה למען ערכיו המתיישנים, ובעיקר במנהגו לחפש בכל דור ודור "כוחות צעירים" חדשים ולכרות איתם ברית כנגד "הכוחות הצעירים" מהעונה שעברה – אלה שכבר הספיקו להתבגר ובלית ברירה לבגוד – יש משהו מעורר כבוד, שכן לצד נאמנותו של מוקד לעצמו, אי אפשר שלא להתרשם ממסירותו ההירואית לנעוריה האבודים של השירה הישראלית.

chalfi

עכשו א', עורך: יהודה ויזן

תגובתו של גבריאל מוקד (פורסמה ב-19/9/2008 במוסף הספרות של ידיעות אחרונות).

באשר למאמרו של אלי הירש על גליון 'עכשיו' החדש ('אם לא עכשיו', 12.9), שיש בו אבחנות רגישות לא מעטות – הרי 'עכשיו' איננו שונא את התרבות הערבית ואת האיסלם. להיפך: תמיד היינו בעד דיאלוג בין תרבויות. אנו שוללים רק את הפשיזם והטרור האיסלמי הקיצוני. לגבי התיישנות ערכים סוציאליסטיים ומודרניסטיים (שהירש מדבר עליה כמובנת מאליה), הרי 'עכשיו' ניצב על בסיס ניאו מודרניזם דינמי, וכן על בסיס סוציאליזם מחודש, שלוקחים בחשבון את ההתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והרוחניות של העשורים האחרונים.

  • דפנה שחורי משוחחת עם גבריאל מוקד ויהודה ויזן.
  • ראיון שערכה מיה סלע עם גבריאל מוקד.

תגיות: , , , , ,

יום שישי, 12 בספטמבר, 2008 כתבי עת

תגובות פייסבוק:

אין תגובות עדיין.

הוספת תגובה

קורא שירה

הטור אלי הירש קורא שירה מופיע מדי יום שישי במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות. האתר הוא גירסה מקוונת של הטור, שמאפשרת לגלוש [...]

להמשך >

חדש!

חדש!

עדכונים בדוא"ל

כתובת הדוא"ל של הנמען:

חיפוש

 

ארכיון