רפאל וויאצק, אהובתו של התלוי. הלהט האדום של המצוק, אנתולוגיה של שירה פולנית עכשווית

פורסם בתאריך 8 בינואר 2016 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

לשירה הפולנית יש לכאורה נוכחות קבועה ואינטינסיבית בעברית, בזכות פועלם של מתרגמים כדוד ויינפלד ורפי וייכרט ואהבתם של קוראי עברית רבים למשוררים כצ'סלב מילוש, ויסלבה שימבורסקה וזביגנייב הרברט, והנה התפרסמו בבת אחת שני ספרי שירה חדשים שתורגמו מפולנית, שניהם של אותו מתרגם, המשורר יונתן ברקאי, ומשהו בנוכחות הזאת התמלא פתאום בגוונים מפתיעים ונעשה שוב חידתי ועתיר אפשרויות. היתרון של שני הספרים החדשים הוא בקפיצה שהם מציעים מדור המשוררים שנולדו ברבע הראשון של המאה ה20, כמו מילוש ושימבורסקה, לדור המשוררים שנולד אחרי מלחמת העולם השניה, אל תוך המשטר הקומוניסטי. צמד הספרים החדשים הם "הלהט האדום של המצוק", אנתולוגיה שכורכת יחד תשעה משוררות ומשוררים פולנים שנולדו בין 1945 ו1979 ופורשת בעזרתם נוף פואטי מגוון ומרתק, ולצידה "אהובתו של התלוי", ספר שמוקדש כולו לאחד מתשעת המשוררים הללו, המבוגר מכולם והיחיד שאינו עוד בין החיים: המשורר המופלא רפאל וויאצ'ק, שהתאבד ב1970, כשהיה בן 26.

באחרית הדבר שהוסיף ברקאי ל"אהובתו של התלוי" הוא מדגיש את הניגוד בין אופיה המהוקצע והמתורבת של שירת מילוש ושימבורסקה לבין "כדור האש" של שירת וויאצ'ק: להבה מתפרצת של התרחשויות נפשיות אלימות מהסוג שאפיין משוררים בולטים מדורו גם מחוץ לפולין, כמו המשוררים הוידויים האמריקאיים (שעל תרגומה של יעל גלוברמן לאחת מהם, אן סקסטון, כתבתי לפני כמה שבועות) או כמו משוררות מרכזיות מ"תור הכסף" שלנו, וביניהן רביקוביץ', וולך והרכבי (את הכינוי "תור הזהב" אני מציע לשמור לרחל, לאה גולדברג, וכו'). יחד עם זאת כדאי להבהיר שוויאצ'ק, למרות הפיתוי הגדול להנגיד אותו למילוש ושימבורסקה, אינו בלתי מהוקצע. להפך: עוצמתה המיוחדת של שירתו נובעת מיכולתו להעניק לחוויות אירציונליות לכאורה, ובעיקר לכמיהתו הנואשת להתאבד, צורות פואטיות חדות-מתאר וצלולות במיוחד.

כדאי להצביע על שני מאפיינים משמעותיים של שירת וויאצ'ק שנרמזים שניהם בשיר המצורף. המאפיין הראשון הוא ארס-פואטי: את מעשה כתיבת השיר וויאצ'ק שב וממשיל, אך בה בעת גם מנגיד, למעשה שבעיניו הוא המקור והמופת לכל מעשה אחר: רצח, אונס, התאבדות. כתיבת שירה על פי ההיגיון הזה היא התאבדות וירטואלית, כזאת שמאפשרת למשורר להרוג משהו בתוכו או לקטוע משהו מעצמו ובכל זאת להמשיך לכתוב, ואילו השיר עצמו אינו אלא מין גוויה מילולית, איבר קטוע ואולי מין נשל, כמו של נחש, שעל הקורא להפיח בו חיים. כדאי להעיר שהתפיסה הזאת משתקפת בשיריהם של רבים מהמשוררים הכלולים באנתולוגיה הפולנית שברקאי ערך ותרגם, אם כי בדרך כלל בעיצוב קצת יותר מעודן, כלומר הרבה פחות חד וישיר, מזה של וויאצ'ק.

ולמאפיין השני: וויאצ'ק מתאר בצורה חשופה ומדוייקת להפליא את הזיקה בין האלימות שעומדת בבסיס תשוקתו להתאבד לבין אלימות מינית או מגדרית, בדרך כלל כזו שמעוגנת בילדות הקדומה, המפונטזת. ההרגשה היא שמשהו ביחס בין תשוקה לאלימות בעולמו הסתבך לחלוטין, וכופה עליו לחסל את עצמו כדי להותיר את אהובותיו הממשיות או המדומיינות בחיים. זה גם המקור לשם הספר: "אהובתו של התלוי". מכאן גם המסקנה המפליאה שעולה משירו המצורף לרשימה: רק העתקת מרכז הכובד של החיים הספרותיים לנשים כותבות – כמו למשל לאנה פיבקובסקה, המשוררת שפותחת את האנתולוגיה של ברקאי בסדרת שירים מרשימים וחכמים במיוחד – יכולה לשים קץ לגלגל האלימות הגברית, ולאפשר אהבה וחיים.

rafa

 

רפאל וויאצ'ק, אהובתו של התלוי, מפולנית: יונתן ברקאי, אבן חושן

הלהט האדום של המצוק, אנתולוגיה של שירה פולנית עכשווית, מפולנית: יונתן ברקאי, אבן חושן

תגיות: , , ,

יום שישי, 8 בינואר, 2016 שירה מתורגמת

תגובות פייסבוק:

אין תגובות עדיין.

הוספת תגובה

קורא שירה

הטור אלי הירש קורא שירה מופיע מדי יום שישי במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות. האתר הוא גירסה מקוונת של הטור, שמאפשרת לגלוש [...]

להמשך >

חדש!

חדש!

עדכונים בדוא"ל

כתובת הדוא"ל של הנמען:

חיפוש

 

ארכיון