משהו מעבר לאושר. ראיונות, ביקורות וקישורים לקניה
בסתיו 2022, בזמן ביקור בפריז עם אשתו נתי, כתב אלי הירש שיר ראשון אחרי 12 שנים של הפסקה. כשטיילו ברחובות ובלעו יחד את העיר, ההתרגשות והשמחה איימו להציף אותו והחזירו אותו לביקור קודם, כמעט ארבעה עשורים לפני כן, בשנה הראשונה של הקשר שלהם. "פתאום קפצה לי בראש תמונה של איש שיכור לחלוטין, שיכור מאלכוהול ושיכור מיופי. נזכרתי בעצמי מסתובב מבוהל ומסוחרר, ונתי מסתכלת עלי במבט מלא אהבה, רגוע לגמרי, ואומרת לי שהכל בסדר, מותר להיות שיכור ברחובות פריז", מספר הירש. "אז כתבתי שיר, מסוחרר כמו שהייתי וצלול כמו נתי".
להמשך קריאה ראיון עם רונן טל בהארץ
ואז את מגיעה לשער האחרון, היפה ביותר, המזוכך ביותר, המתפקע מרוב רגש ומרוב אהבה של המשורר לאשתו (שאת כבר מאוהבת בה מאז העמודים הראשונים), ואת אומרת לעצמך, כן, אין ספק, זאת שירה. וזה ספר נהדר.
ויסלבה שימבורסקה כתבה פעם על אהבה מאושרת: "מָה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לָעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם, / שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם"? "משהו מעבר לאושר" עונה כי אהבה מאושרת היא זכייה שנקנית בעמל, במסירות, במוכנות התמידית לראות את הזולת ואת יופיו. ספרו של הירש הוא קריאה לכך, ביותר ממובן אחד.
ספרו של אלי הירש משהו מעבר לאושר הוא ספר נפלא שאי אפשר שלא להתאהב בו. מצד אחד הוא מעניק לקורא את חוויית האושר בעצם הקריאה בו. מצד שני יש בו סוד מוסתר, "משהו מעבר לאושר". אין זה אושר אלוהי, שטוף נהרה נצחית, אלא להפך, היבלעות באפלה אנושית. מה שנראה כאהבה מוכרת ורגילה הוא בעצם אהבה מורכבת ונדירה. לא, חס ושלום, אהבה שאין בה אושר, אלא אהבה שאינה תלויה אפילו באושר. ואשרי מי שזכה לה.
הכלל הנוסף שהשירים מצייתים לו הוא – כנות טוטלית, ויכולת למצוא משמעות ועוצמה בפרטים הכי קטנים של חיי היומיום, ובכך – להתעלות אתם מהפרטי אל הנשגב. אפילו שיר שמספר לכאורה על מריבה, "הריב הראשון", הוא בעצם שיר על אהבה עמוקה, ועל היכולת של הדובר להביט פנימה אל תוך נפשו, לתהות, וללמוד משהו על עצמו.
לפנינו יצירה שאינה מחויבת לשירה דווקא אלא לאמת הפנימית הייחודית של מחברה. למה שקרה לו, למתת האהבה שנפל בחלקו. יש כאן אכן העזה גדולה, יותר נכון נכונות וכמיהה, לחשוף את חייו ורגשותיו בפירוט של מחבר פרוזה, ולכן המבנה הליניארי בזמן לאורך רוב הספר. יש מוקדם ויש מאוחר.