Search

אלי הירש, שירים לאורי

אני ממשיך מסורת קטנה שיצרתי, ומנצל שבוע-חופשה של המדור "קורא שירה" ב"7 לילות" כדי להקדיש רשומה לשירים ישנים (מאוד) שלי, אולי משום שעל הקושי האמיתי – לפרסם שירים חדשים – עדיין לא הצלחתי להתגבר. בדומה ל"ארבעה מזמורים" שהעליתי כאן לפני כחודשיים-שלושה, גם השירים המצורפים הפעם לקוחים מספרי הראשון "רעש", אך הם נכתבו יותר משנה וחצי לאחר מכן – בסוף 1983, כשהייתי בן עשרים ואחת.

הם עוסקים בזכרו של אורי, אחי, שהיה צעיר ממני בשנה בערך, חלה בלוקמיה ומת כשהיה בן ארבע.  במשך שנים מיעטתי לחשוב עליו ועל מותו. האסטרטגיה היתה לשכוח, לדבוק בהווה. ואז, באוגוסט 1983, כשש עשרה שנים לאחר שאורי מת, חלמתי חלום, ובעקבות החלום חזר אורי למחשבותי בעוצמה שלא יכולתי לשער. שובו סיים תקופה ארוכה מאוד של אובדן דרך רגשי, ופתח תקופה חדשה בחיי, לא פחות סוערת ומורכבת אך קצת פחות אבודה. השירים נכתבו כחודש לאחר החלום שהחזיר לי את אורי, ומי שכתב אותם היה מין תערובת של משורר צעיר בן עשרים ואחת וילד בן חמש.

CCF15112010_00000

CCF15112010_00001

CCF15112010_00002