יודית שחר, זו אני מדברת
יודית שחר מציגה את עצמה כמשוררת "חברתית" ואת שיריה כ"שירי מחאה". יש למחאה הזאת שלוש שכבות. ראשית היא מוחה כנגד עוניה שלה. שנית כנגד עצם קיומו של העוני, וליתר דיוק
יודית שחר מציגה את עצמה כמשוררת "חברתית" ואת שיריה כ"שירי מחאה". יש למחאה הזאת שלוש שכבות. ראשית היא מוחה כנגד עוניה שלה. שנית כנגד עצם קיומו של העוני, וליתר דיוק
שני סוגים של א-סימטריה הטרידו אותי כשקראתי את הגיליון החדש של כתב-העת הספרותי "הכיוון מזרח". קודם כל א-סימטריה מגדרית. באופן רשמי מוקדש הגיליון ל"ערסים ופרחות", אבל כשקוראים את החומרים עצמם
הייתי אחוז התלהבות כשדפדפתי ב"לוֹרֶם איפּסוּם", ספרו הראשון של תומר ליכטָש, ב"תולעת ספרים" – אחת מחנויות הספרים המעטות שהספר נמצא על מדפיהן. "לורם איפסום" יצא בהוצאה עצמית וסובל אולי מקשיי