בשבוע שעבר ראה אור ספר השירים הרביעי שלי, "גני תל אביב התלויים". הספר נכתב בעקבות מותו של חבר קרוב – המתרגם והסינולוג דן דאור – ובעצם בעקבות חייו ובעקבות הידידות הארוכה בינינו, שנמשכה יותר מעשרים שנה.
התחלתי לכתוב את שירי הספר כשנה אחרי מותו של דני. רציתי להתאבל עליו – משהו שנמנעתי ממנו עד אז – כלומר להיפגש איתו שוב ולהיפרד ממנו שוב, וגיליתי שכתיבת שירה מאפשרת לי לצאת למסע הזה. היה במסע הרבה כאב והרבה יופי – יופיו של דני. לכתיבת שירה יש לפעמים כוח לקחת את הכותב למקומות שהוא לא שיער שיגיע אליהם – ולא נלחמתי בנטייה הזאת. הלכתי בעקבותיה לאן שתוביל אותי. שלושה מקורות השראה עזרו לי לעשות את הדרך: תרגומיו של דני מסינית קלסית, שירתן של רחל המשוררת ולאה גולדברג, ומסורת הקינה העברית-יהודית.
הספר ראה אור בסדרת "ריתמוס" של הוצאת הקיבוץ המאוחד. תודה למערכת "ריתמוס", לעובדי הקיבוץ המאוחד, ולעוזי שביט, אביר השירה העברית, שהפך את תהליך הוצאת הספר לחוויה שמחה ומענגת. תודה לעמית בן יהודה מגופנה, שניקד וסידר את הספר בעינים טובות וחכמות. את עטיפת הספר צילם ועיצב תמיר להב-רדלמסר. תודה לתמיר על עטיפה נפלאה, יחידה במינה, שבכל מבט מפתיעה אותי מחדש.
אשמח מאוד אם תקראו את הספר. אני מניח שלא יהיה קשה להשיג אותו ב"חנויות הספרים המובחרות", אבל מצבה של השירה בשוק הספר, כמו שאתם בטח יודעים, לא אידיאלי. אם תיכנסו לחנות ספרים לא נידחת במיוחד ותגלו שאין בה עותקים של "גני תל אביב התלויים" – אשמח אם תזמינו אותו, תסבירו לעובדי החנות כמה הספר נחוץ ואהוב, תמשיכו לחפש במקומות אחרים וכו', אבל אל תספרו לי שלא מצאתם – אין לי מה לעשות עם המידע, והוא סתם יצער אותי. את הספר אפשר להשיג די בקלות גם בחנויות הספרים המקוונות, וישירות מההוצאה, כאן, או בטלפון 03-6163978.
אם אהבתם את הספר, אתם מוזמנים לכתוב ולספר לי. אין מתנה גדולה יותר שאפשר לתת למשורר. לא תמיד אני משורר – לעתים קרובות אני מעדיף להיות לא-משורר, מבקר, עורך, חבר וכו', אבל בכל הנוגע ל"גני תל אביב התלויים" אני משורר גמור, על הטוב והרע שיש בבחירה הזאת, או כמו שדני היה מנסח את זה – "משורר, בעיקר מצד החולשות".
השקת הספר תהיה בבית ביאליק, ביום חמישי, ה14.3, בשמונה בערב. לקראת ההשקה אכתוב פוסט נוסף, ובו כל הפרטים.
***
***
***
***
****
***
אלי הירש, גני תל אביב התלויים, ריתמוס – סדרה לשירה, הקיבוץ המאוחד