משהו מעבר לאושר. ראיונות, ביקורות וקישורים לקניה
בסתיו 2022, בזמן ביקור בפריז עם אשתו נתי, כתב אלי הירש שיר ראשון אחרי 12 שנים של הפסקה. כשטיילו ברחובות ובלעו יחד את העיר, ההתרגשות והשמחה איימו להציף אותו והחזירו אותו לביקור קודם, כמעט ארבעה עשורים לפני כן, בשנה הראשונה של הקשר שלהם. "פתאום קפצה לי בראש תמונה של איש שיכור לחלוטין, שיכור מאלכוהול ושיכור מיופי. נזכרתי בעצמי מסתובב מבוהל ומסוחרר, ונתי מסתכלת עלי במבט מלא אהבה, רגוע לגמרי, ואומרת לי שהכל בסדר, מותר להיות שיכור ברחובות פריז", מספר הירש. "אז כתבתי שיר, מסוחרר כמו שהייתי וצלול כמו נתי".
להמשך קריאה ראיון עם רונן טל בהארץ
שיחה עם שי עמית בפודקאסט 'שכר סופרים' מבית נוצה וקסת. על החיים והכתיבה, על שירה ופרוזה, על אהבה ומוות, על ביקורת ועריכה.
בספר הרעיון המופשט לובש פנים ושמות. האבל אינו על חברה וחבר טובים אלא על תמר אחת ספציפית וחזי אחד ספציפי; האהובה אינה המשגה מופשטת וכך גם הבגידה. וככל שהכתיבה קונקרטית ואישית יותר כך ההזמנה לקירבה גדולה יותר.
הצל שמעבר לאושר: מאמר של אביבית פיבך שפורסם באתר פסיכולוגיה עברית
מפגש זום על 'משהו מעבר לאושר' בסדרה הספרותית של מוזיאון חצר הישוב הישן. עורך ומנחה: אביחי קמחי. בהשתתפות עופרה עופר אורן ונעם פרתום.
מוזיאון חצר הישוב הישן – הצגת הספר – משהו מעבר לאושר 28.4.25
ואז את מגיעה לשער האחרון, היפה ביותר, המזוכך ביותר, המתפקע מרוב רגש ומרוב אהבה של המשורר לאשתו (שאת כבר מאוהבת בה מאז העמודים הראשונים), ואת אומרת לעצמך, כן, אין ספק, זאת שירה. וזה ספר נהדר.
ויסלבה שימבורסקה כתבה פעם על אהבה מאושרת: "מָה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לָעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם, / שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם"? "משהו מעבר לאושר" עונה כי אהבה מאושרת היא זכייה שנקנית בעמל, במסירות, במוכנות התמידית לראות את הזולת ואת יופיו. ספרו של הירש הוא קריאה לכך, ביותר ממובן אחד.
ספרו של אלי הירש משהו מעבר לאושר הוא ספר נפלא שאי אפשר שלא להתאהב בו. מצד אחד הוא מעניק לקורא את חוויית האושר בעצם הקריאה בו. מצד שני יש בו סוד מוסתר, "משהו מעבר לאושר". אין זה אושר אלוהי, שטוף נהרה נצחית, אלא להפך, היבלעות באפלה אנושית. מה שנראה כאהבה מוכרת ורגילה הוא בעצם אהבה מורכבת ונדירה. לא, חס ושלום, אהבה שאין בה אושר, אלא אהבה שאינה תלויה אפילו באושר. ואשרי מי שזכה לה.
בספר שיריו החדש משהו מעבר לאושר אלי הירש ניסה לעשות מעשה גדול. אחרי גיל שישים ואחרי ארבעים שנות יצירה, המשורר החליט לכתוב ספר שירים שהוא גם ממואר של אהבה וגם מעין אוטוביוגרפיה אינטלקטואלית – ולא רק כזאת. כל זה מוגש לקורא במבנה שירי מהודק תוך כדי התעקשות על כך שהכלי הנכון למשימה ספרותית כה גדולה היא דווקא השירה.
הכלל הנוסף שהשירים מצייתים לו הוא – כנות טוטלית, ויכולת למצוא משמעות ועוצמה בפרטים הכי קטנים של חיי היומיום, ובכך – להתעלות אתם מהפרטי אל הנשגב. אפילו שיר שמספר לכאורה על מריבה, "הריב הראשון", הוא בעצם שיר על אהבה עמוקה, ועל היכולת של הדובר להביט פנימה אל תוך נפשו, לתהות, וללמוד משהו על עצמו.
השיר "צורת יהודי" פותח את השער החמישי, ואולי הדרמטי ביותר, בספר שיריו החדש, השישי, של המשורר, המבקר, והעורך אלי הירש, "משהו מעבר לאושר" (2024, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 87). לשיר חמישה בתים במבנה שחוזר לכל אורך 108 שירי הספר – 18 טורים (ארבעה בתים בני ארבעה טורים ובית חמישי סוגר בעל שני טורים), עיצוב שיכול לרפרר לתפילת שמונה עשרה היהודית וכן גם למילה "חי" בגימטריה. שירי הספר מגוללים באופן יוצא דופן את סיפור אהבתם של המשורר ובת זוגו, אלי ורינת (נתי), החל מראשית היכרותם בינואר 1984 ועד הולדת בתם הבכורה ביולי 1991.
לפנינו יצירה שאינה מחויבת לשירה דווקא אלא לאמת הפנימית הייחודית של מחברה. למה שקרה לו, למתת האהבה שנפל בחלקו. יש כאן אכן העזה גדולה, יותר נכון נכונות וכמיהה, לחשוף את חייו ורגשותיו בפירוט של מחבר פרוזה, ולכן המבנה הליניארי בזמן לאורך רוב הספר. יש מוקדם ויש מאוחר.