את שלמה קראוס, משורר צעיר ועורך סדרת ספרוני השירה של הוצאת "פלונית", היכרתי לא מזמן במסגרת ההכנות לאחד מאירועי שבוע הספר. הוא פנה אלי כנציגה הלא-רשמי של קואליצית המשוררים הצעירים החוץ-ממסדיים, ומה שהפתיע אותי היה אופיה הלא-כיתתי של פעילותו, שכן הוא שירת בהתלהבות דומה משוררים צעירים המזוהים עם חבורות ספרותיות מגוונות כ"מעיין", "כתם", "הו!" או "הכיוון מזרח". משהו מרוחו המאחדת והסולידרית התגלה לאחרונה גם במכתב ששלח לליאת קפלן, עורכת פסטיבל המשוררים במטולה, כדי לבטא את מורת רוחו מהייצוג החסר של משוררי הקואליציה בפסטיבל. המכתב (שפורסם בבלוג של עורך "מעיין" רועי ארד) זכה לתגובות רבות ואף לתשובה מנומקת של קפלן עצמה – עדות מובהקת לכך שמשהו בנימה של קראוס מעודד דו-שיח ולא חילופי מהלומות.
אלא שקראוס אינו רק עסקן אלא גם מו"ל ועורך, וגם מבחינה זו בולט מאוד רצונו לספק תשתית מאחדת, לא כיתתית, לשירה הישראלית הצעירה. בדברי הפתיחה שלו ל"מעיין" האחרון קונן ארד על הקושי של משוררים צעירים רבים להוציא לאור את ספריהם. "למרות הצלחת עיתוני השירה החדשים," הוא קבע שם, "כמעט ולא יצאו לאור ספרי שירה של המשוררים שיצאו מקצף גליהם של כתבי העת האלו." דומה שקראוס והוצאת "פלונית" מספקים תשובה רצינית ראשונה לקושי הזה.
ספרי השירה של "פלונית" הם זעירים, קטנים כגלויות ומכילים כשלושים עמודים בערך, אך עיצובם הנעים והמוקפד הופך אותם לבולטים מאוד לעין. בינתיים ראו אור שלושה ספרונים כאלה: "תשעה שירים לשמואל" של חגית גרוסמן, אחד משיריה מצורף לרשימה, "ישורון על קוטב העזבון" של מרחב ישורון וכעת "הגנן של עולם המתים" של יואב עזרא – משורר לא צעיר אך נידח במקצת שפרסם בעיקר ב"עכשיו" וב"עמדה".
משלושת הספרונים הראשונים נרמזת השקפה פואטית ברורה, שמתיישבת היטב עם ההקפדה העיצובית של קראוס. מילת המפתח היא אולי המילה הבעייתית "אסתטיקה". קראוס אוהב שירה הנשענת על אוצר מלים ודימויים "פיוטי" או "ספרותי" מאוד ועל יותר משמינית של פתוס, עם נטייה מסויימת למרקמים מילוליים הרמטיים-למחצה, כלומר "מודרניסטיים", ורמז לחורבן גדול שהותיר אחריו קרעים מיסתוריים של יופי שובר לב. יאיר הורביץ (כמשוררים צעירים אחרים בשנות הששים והשבעים) הפליא לכתוב שירים בסגנון הזה, אם כי קראוס יירתע אולי מהמחשבה על מורשת מכובדת ומובהקת כל כך להעדפותיו כעורך צעיר.
שני ספרונים נוספים המתוכננים לצאת בסדרה – של יהודה ויזן עורך "כתם" ורועי ארד – מעניינים לא פחות מאלה שכבר יצאו בה, שכן הם מבססים את מעמדו של קראוס כרוקם קואליציות וכעורך של עורכים, ומעלים את השאלה כיצד ויזן וארד, מהמשוררים הכי מרדניים שקמו בשנים האחרונות, משתלבים במגמות השמרניות של "פלונית". צריך כמובן לחכות ולראות כיצד קראוס מתכוון להגיש אותם לקוראים (אני בטוח שהוא יעשה עבודה מרתקת ומקווה שויזן וארד יתמסרו לו) אבל כבר עכשיו אפשר לקבוע שהמרחק ביניהם לבינו קטן ממה שנדמה: ארד כותב שירה שונה מאוד מהשירה הוא נוטה לפרסם כעורך, הרבה יותר "ספרותית" ורוויה בפתוס, ואילו ויזן, המפגין נאמנות למורשתו של מורו ורבו גבריאל מוקד, מייצג בצורה מפורשת את הרצון להתבצר בפרשנות מסויימת, יותר אסתטיציסטית מפוליטית, למסורת הוותיקה של משוררי "דור המדינה" וממשיכיהם.
חגית גרוסמן,תשעה שירים לשמואל. מרחב ישורון, ישורון על קוטב העיזבון. יואב עזרא, הנגן של עולם המתים. הוצאת פלונית
- אתר הוצאת פלונית.
- אילן ברקוביץ על פלונית ב'הארץ'.
- אלי אשד על פלונית וספרה של חגית גרוסמן.
- אילן ברקוביץ על חגית גרוסמן ב'הארץ'.
- ירון ליבוביץ על מרחב ישורון בבלוג של אלי אשד.
- יהודה ויזן על מרחב ישורון בבלוג של אלי אשד.
- עודד כרמלי על יואב עזרא בבלוג של אלי אשד.
- רשימה של דפנה שחורי על יואב עזרא ב-nrg.
- ראיון שערכה דפנה שחורי עם יואב עזרא ב-nrg.
- רשימה של עמיחי שלו על יואב עזרא ב-ynet.
2 תגובות