כתם 5, חדשה
"חדשה" משתדלת להיות שני דברים בעת ובעונה אחת: מצד אחד הגיליון החדש – החמישי במספר – של כתב העת הדקיק והאנטי-ממסדי "כתם", ומצד שני אנתולוגיה המוקדשת "להצגת תמונה עדכנית של
4 ביולי 2008
"חדשה" משתדלת להיות שני דברים בעת ובעונה אחת: מצד אחד הגיליון החדש – החמישי במספר – של כתב העת הדקיק והאנטי-ממסדי "כתם", ומצד שני אנתולוגיה המוקדשת "להצגת תמונה עדכנית של
כתב-העת הספרותי "מטעם" מופיע לא רק בסדירות אלא גם בקצב מרשים: ארבע פעמים בשנה. היעילות הזאת מעניקה לו יתרון בתחרות הלא רשמית בינו לבין כתבי עת בולטים אחרים. לקצב כזה
ב"מטעם 13" יש הרבה דברים יפים, כמו שיריו של המשורר הפלסטיני אנאס אלעילה (בתרגום נביל ארמלי) שאחד מהם מצורף לרשימה, אבל מה שכבש את תשומת לבי הוא מאמר של סיגל
מה שאנשי "מעין" רוצים זה לקדם גרסה רוקנרולית של הספרות העברית. רוקנרול, סגנון מוזיקלי שפרץ לפני יותר מחמישים שנה ומיצה את עצמו תוך עשור וחצי, הוא סמל לרעיון קצת יותר
קשה שלא לחבב את כתב העת "כתם". עורכיו, יהודה ויזן ועודד כרמלי (בינתיים כרמלי הספיק לפרוש) עוד לא בני עשרים ושלוש, וכבר הם הספיקו לתקוף בגליונותיהם הצנומים כמעט כל ממסד
יותר מעשרה כתבי-עת ספרותיים הגיחו לאוויר העולם בשנים האחרונות, והצטרפו אל לא-מעט כתבי-עת ותיקים יותר כ"הליקון" או "עיתון 77". הקינה המרה על מותו של "עידן כתבי-העת", שהיתה פופולרית מאוד בתחילת