תוכן וצורה
יערה שחורי, אצבע, שן, כנף
למרות שפרסמה שם רק פעם אחת, יערה שחורי היא משוררת "הו!" מובהקת, בין השאר משום ששיריה נוטים להתנגן בסגנון שעשוי להזכיר משוררי עבר כאלתרמן. לפעמים המנגינה חרוזה ושקולה באופן סדיר למחצה, לפעמים היא מרומזת או כמעט נעלמת, אך בכל מצבי הצבירה שלה היא מעניקה לשירים מתיקות מיוחדת, נדירה למדי בנוף השירה הצעירה. המתיקות הזאת היא [...]
דניאל עוז, חיי החול
ספר השירה האחרון שראה אור בכתר הוא "אינה דדה" הנפלא של יעקב ביטון, וכעת, אחרי כשנתיים וחצי, מתפרסם שם ספר שירה חדש – "חיי החול" של דניאל עוז. העובדה ש"כתר" לא מוציאה כמעט ספרי שירה מחזקת את הסברה שהספר מתפרסם בזכות אביו של דניאל – עמוס. האם זה בסדר?
מבחינת כתר ברור שזה בסדר. כל מי [...]
זיוה שמיר, הלך ומלך, אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי
'עיר היונה', ספר שיריו הרביעי של נתן אלתרמן, ראה אור ב-1957 והתקבל בהסתייגות רבתי. יריביו של המשורר מיהרו ללגלג עליו ואוהביו לא יכלו להסתיר את אכזבתם. פרסום הספר נתפס מייד כפלופ, והכישלון הזה תרם תרומה משמעותית להצלחתה של התקוממות "דור המדינה" בהנהגת זך כנגד מלכותו של אלתרמן, ולירידת קרנם של ממשיכי דרכו הצעירים ממנו, שנותרו [...]
פול ורלן, 67 שירים
השאלה היא איפה להתחיל: במשורר הצרפתי הגדול פול ורלן, או במתרגם עמינדב דיקמן, שלמרבה השמחה לא התגבר על הפיתוי לעצב נוסחים עבריים לשיריו, והצליח. אולי בכל זאת נתחיל במשורר, שאת שירת בני דורו שחיו במחצית השניה של המאה ה-19 מקובל להציג באמצעות שני מונחים בעיתיים: הראשון נולד כביטוי גנאי אך הבשיל עם השנים למושג רב-משמעי [...]
כתובת 2
בגיליון השני של כתב העת "כתובת" מתפרסם בין השאר מאמר מרתק של גלעד מאירי – אחד מעורכי כתב העת – שמנסה לתאר ולהסביר את מגמותיה של השירה הישראלית המתהווה, ולעשות זאת מנקודת מבט רחבה יחסית. הוא מדבר על מה שהוא מכנה "מהפכת אמצעי הייצור בשירה הישראלית", ומתכוון לסדרה של תופעות (התרבותם של פסטיבלים וסדנאות לשירה, [...]
מתי שמואלוף, למה אני לא כותב שירי אהבה ישראלים
מתי שמואלוף, משורר צעיר יחסית שספרו השלישי ראה כעת אור, ממזג בשירתו שלוש מסורות חתרניות שקוראות תיגר על ההיסטוריה הרשמית של השירה הישראלית, כלומר על הניסיון לבסס אותה על מהפכת דור המדינה, ובעקיפין על המחלוקת בין אלתרמן וזך. מסורת אחת היא המסורת המזרחיסטית, שמנקודת מבטה שניהם, אלתרמן וזך, אשכנזים באותה מידה. השניה היא המסורת המרקסיסטית, [...]
לאה פילובסקי, אמנות זה
שיריה של לאה פילובסקי שברו את ליבי ביופים, בחוכמתם, ובעיקר בדרכם המיוחדת לשלב רגשות עמוקים ואפלים עם שכל חד ובהיר. זה השכל הנפלא שלה, ויכולתה להפעיל אותו דווקא כאשר היא מסתבכת במחוזות נפש קשים לביטוי, שמעניק לשיריה את המימד החדשני שיש בהם: לא חדשנות מהזן העתיק, מין אוונגרד מיובש או משומר, אלא חדשנות אמיתית, כזאת [...]
דוד אבידן, כל השירים 2, 1965-1973
הכרך השני של כל שירי אבידן מכיל את השירים שכתב בשנות השלושים לחייו, כלומר מ-1964 עד 1973. בקרב אוהבי אבידן מקובל לקרוא לתקופה הזאת "התקופה האקפסרימנטלית" ביצירתו, ומן הביטוי הזה, "אקספרימנטלי", נרמזת לעתים איזו הסתייגות, קלה או חריפה – כאילו אבידן שקע באותה תקופה בהתנסויות שיריות כושלות או רק חצי מוצלחות, שנותרו בגדר תרגילי אוונגרד [...]
ספפו, "מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו"
לפני שנים רבות, במאה השביעית לפני הספירה, בעידן המכוסה באד כבד של אגדה, חיה באי היווני לסבוס משוררת פלאית ושמה ספפו. אין זו אגדה, היתה משוררת כזאת, שאהבה נשים וכתבה על אהבתה לנשים, וחופן השרידים שנותר מיצירתה הוא אחד האוצרות היקרים ביותר של תולדות השירה.
שיריה של ספפו היו אהובים מאוד בעולם העתיק, ולכן הרבו לצטט [...]
סבינה מסג, מונוגמיה עילית
כשקוראים את שיריה של סבינה מסג נתקלים קודם כל בטיפוגרפיה המיוחדת שלהם. טיפוגרפיה, כתוב בויקיפידיה, היא "האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט, סידור אותיות כולל בחירת גופנים, גודל אות, אורך שורה, ריווח בין שורות, בין מילים ובין אותיות." מסג משחקת ברוב הפרמטרים האלה – מחליפה בין גופנים, מכווצת ומותחת את הרווח בין מלים ואותיות לאורך [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007