ציונות
זיוה שמיר, הלך ומלך, אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי
'עיר היונה', ספר שיריו הרביעי של נתן אלתרמן, ראה אור ב-1957 והתקבל בהסתייגות רבתי. יריביו של המשורר מיהרו ללגלג עליו ואוהביו לא יכלו להסתיר את אכזבתם. פרסום הספר נתפס מייד כפלופ, והכישלון הזה תרם תרומה משמעותית להצלחתה של התקוממות "דור המדינה" בהנהגת זך כנגד מלכותו של אלתרמן, ולירידת קרנם של ממשיכי דרכו הצעירים ממנו, שנותרו [...]
בלפור חקק, משורר של חצות
המשורר בלפור חקק (כתאומו המשורר הרצל חקק, שעל שירתו אכתוב אם ירצה השם בהזדמנות אחרת) משוכנע שהיחס המסתייג שבו הוא נתקל אצל רוב קובעי הטעם בשירה הישראלית נובע מהשקפותיו הפוליטיות הימניות. הוא טועה. נכון שהשמאל על זרמיו ההיסטוריים השונים עדיין דומיננטי בשירה הישראלית, וזאת לאו דווקא בגלל איזו מאפיונריות שמאלנית אלא בשל חולשה אינטלקטואלית איומה [...]
אל תגידו בגת – הנכבה הפלסטינית בשירה העברית
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" – כך נפתחת שירת האזינו של משה. "שמעו שמים והאזיני ארץ כי פי ה' דיבר" – כך נפתח ספר שיריו של ישעיהו. "שמעו מלכים האזינו רוזנים" – כך מכריזה דבורה בשורות הפתיחה של שירתה. המשורר תובע מן העולם כולו להאזין לקולו, ומבהיר שמה שיש לו לומר מיועד לכל [...]
אריה סיון, על ים ועל חול
המבחר "על ים ועל חול", המכנס שירים של אריה סיון שעוסקים בתל אביב, הוא מין ספר יום-הולדת, ומדובר ביום-הולדת כפול: מאה שנה לעיר העברית הראשונה, שמונים למשורר הוותיק. כדאי לקרוא את הספר גם כי יש בו הרבה יופי כשלעצמו, וגם משום שהוא משמש שער לשירתו של משורר משמעותי אך מעודן מאוד, שנותר – בין השאר [...]
אבות ישורון, מלבדאתה, מבחר 1934-1991
יחיאל פרלמוטר, ששינה את שמו לאבות ישורון, נטש בלב שלם את בית הוריו, את פולין שכונתה אצלו פוילין, נסע לארץ ישראל, הלא היא ציון או פלסטין, והתנחל בה בלב שלם. לא רק את ארצו החדשה אהב אלא גם את תושביה הערבים, ובסימן האהבה הכפולה הזאת כתב את שירתו הציונית-אוריינטליסטית משנות השלושים.
ואז באו שנות הארבעים האיומות, [...]
אריק א., פואמת ההתאהבות
קוראים לו אריה אייזנברג, שם יפה ומוזיקלי לכל הדעות, אבל הוא חותם על שיריו בשם-העט החיוור "אריק א." הוא פעיל כמשורר כבר כעשרים שנה, ואף על פי כן הוא עדיין אלמוני כמעט, לא רק בציבור הרחב אלא גם בקרב אוהבי שירה. יש משהו יומרני, רווי פתוס, אולי אפילו גרנדיוזי בשירתו, ויחד עם זאת הוא מעדיף [...]
חביבה פדיה, דיו אדם
חביבה פדיה קנתה לה בשנים האחרונות מקום מרכזי בקהילת הרוח והספר הישראלית. לפני כשנתיים היא פרסמה את המאמר "הגיע הזמן לומר אני אחרת בשירה העברית" שהכריז על הצורך להדיח את "האני האוניברסלי", "המערבי" או "העירוני" – כלומר האשכנזי או התל-אביבי – מממעמדו ההגמוני בספרות הישראלית, ולהחליפו באני אחר, מגוון יותר, כזה שייחלץ מהעדפת החילוניות על [...]
חיים גורי, עיבל
ספרו החדש של חיים גורי מוצג על גב הכריכה בחסכנות שמדגישה את גודל המעמד: "ששים שנה אחרי הופעת פרחי אש, (1949), ספר ביכוריו של המשורר חיים גורי, רואה אור הספר עיבל." הקישור הישיר בין שני הספרים רומז לשני עניינים הכרוכים זה בזה: לששים שנות שירת גורי, ולששים השנים שחלפו מאז מלחמת השחרור.
תחושת הסיכום מתחזקת כאשר [...]
הו! 7
התרבות הישראלית, טוענים ב"הו!", סובלת משתי בעיות יסוד. ראשית היא נגועה בציניות, ומשקפת עמדה ספקנית, מבטלת ומלגלגת, כלפי כל ניסיון להציב "סימני קריאה תרבותיים". שנית היא סובלת מאופקים צרים שמקורם בחד-לשוניות העברית שלה – וזאת בניגוד ליהודים של פעם, שהיו, כך מספרת האגדה (וכמו בכל אגדה גם בזו יש שמץ של אמת), רב-לשוניים ורב-תרבותיים: ידם [...]
ארץ אחרת, גיליון מספר 47, למה ביאליק – לחזור לשאלות הגדולות
הגיליון החדש של המגזין "ארץ אחרת" מוקדש לביאליק, וכותרת המשנה שלו היא "לחזור לשאלות הגדולות". השאלה היא מהן השאלות הגדולות הללו ששמו של ביאליק כרוך בהן. הגיליון – שקראתי בהנאה, ויכול לשמש מבוא מוצלח להכרות עם המשורר הלאומי – מספק למרבה הפלא תשובה עקבית למדי לשאלה הזאת, כלומר סדרה של "שאלות גדולות" שאמורות, אם נתייחס [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007