מוות
גיורא פישר, אחרי זה
גיורא פישר הוא משורר יוצא דופן, משום שהוא מעולם לא היה משורר צעיר. לכתוב הוא התחיל רק בשנים האחרונות, בעשור השישי לחייו. מה שהפך אותו למשורר היה מות בנו, מרום פישר, באפריל 2002 בג'נין, ורוב שיריו עוסקים במישרין או בעקיפין במוות הזה. אפילו השיר המצורף לרשימה, שאינו קשור בשום צורה לשכול אלא שאוב מנסיונו של [...]
ישראל אלירז, בשבח הדברים החולפים
יש בשירתו של ישראל אלירז יסוד שאפשר לכנות מיסטי, או מטאפיזי, או דתי, כלומר כזה שחותר אל הנסתר או המופלא, או איך שלא תרצו לקרוא לחלל הריק שבתרבויות מונותיאיסטית אמור להתמלא על ידי אלוהים. דווקא משום כך מלים כמו "מיסטי" ו"דתי" עלולות להטעות, שכן שירתו של אלירז היא גם חילונית מאוד (ויש אולי שיאמרו זן-בודהיסטית [...]
ויסלבה שימבורסקה, נקודתיים
בשיר "העדר", הפותח את ספרה "נקודתיים", עורכת ויסלבה שימבורסקה, כמו ברבים משיריה, ניסוי מחשבתי: היא מדמה עולם הדומה לשלנו פרט לעובדה אחת: בעולם ההוא אמה ואביה לא נישאו זו לזה והמשוררת לא זכתה להיוולד. אמה נישאה לגבר אחר ואביה לאישה אחרת, ולכל אחד מהם נולדה בת, אך "זאת לא הייתי אני". במהלך השיר עולה האפשרות [...]
שמעון אדף, אביבה-לא
ב"אביבה-לא", ספר שיריו השלישי, משמיע שמעון אדף זעקה גדולה. זוהי זעקה של כאב, אובדן ואבל על אחותו אביבה, שמתה – כך אפשר להבין מהשירים – לפני כשנתיים, בהיותה בת ארבעים ושלוש. בשיר הפתיחה הוא כותב (הציטוט נאמן רק בחלקו – הוספתי לו פיסוק מסייע): "אני במצב, איך להגדירו? ואקראהו אביבה-לא, אקראהו אֵינָּחוֹת, ואדברה בו ישירות [...]
נאזים חִכְּמֶת, ענק כחול-עיניים
אי אפשר להפריד את שיריו של נאזים חיכמֶת (1902-1963) מסיפור חייו ומדמותו המיוחדת. המשורר הנערץ ביותר על הטורקים במאה העשרים, שאהבה עזה לטורקיה היתה מן התכנים המרכזיים ביצירתו, נתפס על ידי המשטר הטורקי דווקא כאויב מר, ובילה את רובם המכריע של חייו הבוגרים בכלא ובגלות. פשעו היה כפול: לא רק אמונה קומוניסטית נלהבת שלמענה היה [...]
יהודית מוסל-אליעזרוב, בז
יהודית מוסל-אליעזרוב היא משוררת ותיקה – שיריה הראשונים פורסמו ב"עכשיו" ב-1968 – הזוכה להערכה רבה אך ממעטת לפרסם או להתראיין. חיפוש באינטרנט מעלה מעט מאוד מידע: שהיא נולדה בשנות הארבעים, שהיא דור עשירי בארץ, שאביה היה "רב חרדי-ציוני", ולכך מתווספת אינפורמציה מעורפלת על ילדותה ונעוריה שעמדו, כנראה, בסימן מורכב של פגיעות ומרד, לצד הקביעה (שמצאתי [...]
דוד אבידן, כל השירים 1, 1951-1965
דוד אבידן היה בן אלמוות. הוא חי כבן אלמוות, כתב כבן אלמוות ומת כבן אלמוות – חסר כל, חולה ובודד. בעשור האחרון לחייו נפגשנו בעיקר במכולת השכונתית. גרנו באותן שנים משני עבריה של קופת חולים זמנהוף, מבנה שלמרות סתמיותו-לכאורה דמה בעיני לקתדרלה נוגה ומסתורית. במפגשי המכולת שלנו הוא נראה כמעט תמיד כמו ניצול של אסון [...]
חזי לסקלי, באר חלב באמצע עיר, שירים 1968-1992
בין שיריו של חזי לסקלי מתגנב ללא הרף מיתוס בריאה אכזרי: היה היתה פעם, לפני נצח או רגע, טעות גורלית, שגיאה איומה ונוראה, ששיבשה ללא תקנה את החיבורים המשמעותיים בנפש ובעולם – את החיבורים הבסיסיים ביותר בין סימן ומשמעות, שפה ומציאות, אימת הלילה וחדוות היום, ובעיקר בין הכמיהה הגדולה לאהבה לבין התגשמויותיה המתסכלות. הטעות הגורלית [...]
אורית גידלי, סמיכות
אורית גידלי פורצת לשירה העברית רכובה לא רק על כשרונה, אלא גם על סיפור חיים דרמטי והרה משמעות – סיפור אהבתה ונישואיה לגבר שאשתו הראשונה, אם בתו הבכורה, התאבדה. גידלי אימצה את שלושתם לחיקה – את היתומה לבת, את האלמן לבעל, ואת האישה המתה, האקסית המיתולוגית של יקיריה, לצל, לרוח רפאים, למין מוזה דוממת ואפלה. [...]
רפי וייכרט, רזים
ספרו החדש של המשורר רפי וייכרט, הידוע גם כמתרגמה של שירת שימבורסקה לעברית וכעורך הראשי של הוצאת קשב לשירה, בולט מייד בשל צורתם המיוחדת של השירים הכלולים בו. כל השירים הם "סונטות מילה": סונטות – כי יש בהן ארבע-עשרה שורות, ומילה – כי כל שורה מורכבת ממילה אחת בלבד. וייכרט מכנה את השירים האלה "רזים", [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007