חולשה וכוח
יונה וולך, דברים ראשונים
גבריאל מוקד חונך סדרת ספרי שירה חדשה, "כתב עכשיו", במבחר שירים דקיק של יונה וולך, שאחד מגיבוריו המרכזיים הוא מוקד עצמו. למרכזיות של מוקד בספר שלושה ביטויים: ראשית, מה שקושר את השירים זה לזה היא העובדה שלמוקד יש זכויות עליהם, שכן הם הופיעו במשך השנים במפעלות "עכשיו". שנית, למבחר מצורף מאמר של מוקד שעוסק בשירתה [...]
דוד אבידן, כל השירים 1, 1951-1965
דוד אבידן היה בן אלמוות. הוא חי כבן אלמוות, כתב כבן אלמוות ומת כבן אלמוות – חסר כל, חולה ובודד. בעשור האחרון לחייו נפגשנו בעיקר במכולת השכונתית. גרנו באותן שנים משני עבריה של קופת חולים זמנהוף, מבנה שלמרות סתמיותו-לכאורה דמה בעיני לקתדרלה נוגה ומסתורית. במפגשי המכולת שלנו הוא נראה כמעט תמיד כמו ניצול של אסון [...]
יודית שחר, זו אני מדברת
יודית שחר מציגה את עצמה כמשוררת "חברתית" ואת שיריה כ"שירי מחאה". יש למחאה הזאת שלוש שכבות. ראשית היא מוחה כנגד עוניה שלה. שנית כנגד עצם קיומו של העוני, וליתר דיוק כנגד "השיטה" שמייצרת את ההבחנה בין עשירים ועניים, בין אלה שיש להם יותר מדי ואלה שנאלצים למכור נתחים גדולים מחייהם בתמורה לשכר זעום שמחזיק אותם [...]
אורית גידלי, סמיכות
אורית גידלי פורצת לשירה העברית רכובה לא רק על כשרונה, אלא גם על סיפור חיים דרמטי והרה משמעות – סיפור אהבתה ונישואיה לגבר שאשתו הראשונה, אם בתו הבכורה, התאבדה. גידלי אימצה את שלושתם לחיקה – את היתומה לבת, את האלמן לבעל, ואת האישה המתה, האקסית המיתולוגית של יקיריה, לצל, לרוח רפאים, למין מוזה דוממת ואפלה. [...]
דפנה שחורי, גולדפיש
השיר שפותח את "גולדפיש", ספרה השלישי של דפנה שחורי, קובע את הטון של הספר כולו: חשוף, דרמטי, זועק, מעוטר בדימויים זואולוגיים אלימים – חולדה כרותת ראש, למשל – ובכל זאת משהו בשירים נותר נגיש, רך, מבויית, מובן, כמעט מתוק.
המשוררת חשה קרועה, שותתת דם, משוסעת. אהבתה נרצחה באכזריות על ידי לוכד מזיקים מסתורי. המכה כל כך [...]
הכיוון מזרח 16
שני סוגים של א-סימטריה הטרידו אותי כשקראתי את הגיליון החדש של כתב-העת הספרותי "הכיוון מזרח". קודם כל א-סימטריה מגדרית. באופן רשמי מוקדש הגיליון ל"ערסים ופרחות", אבל כשקוראים את החומרים עצמם מתברר שהוא מוקדש בעיקר לפרחות, והערסים שוליים למדי. אפשר לשאול למה, אבל כדאי להבחין בא-סימטריה נוספת, הרבה יותר מטרידה.
בפתיח האינטיליגנטי מדגישים עורכי הגיליון את כפילותה [...]
מחמוד דרוויש, כפרחי השקד או רחוק יותר
קשה ליהודים (איכשהו הביטוי "ישראלים" לא עובד יפה בהקשר הזה) לקרוא את שירתו של מחמוד דרוויש בלי להיגרר לתגובה זועמת, מתווכחת, מתנצלת, מתבטלת או מוכת אשמה – תלוי בנטייה הפוליטית. אנחנו לא קוראים תמימים של שירתו, כי אנחנו מוצאים את עצמנו ממלאים תפקיד מרכזי בעלילה, ומדובר בתפקיד לא סימפטי, בלשון המעטה. דווקא משום כך כדאי, [...]
יאיר הורביץ, כל השירים
ליאיר הורביץ (1941-1988), אחד המשוררים הבולטים והמקוריים ביותר שפעלו במחצית השניה של המאה העשרים, היה לכאורה מזל: בראשית שנות העשרים שלו הוא התיידד עם שני משוררים צעירים ואלמוניים – יונה וולך ומאיר ויזלטיר – יצר איתם את המשולש הזוהר יונה-יאיר-מאיר, ונכנס בעזרתם (ובעזרת גבריאל מוקד, שרתם ב-1965 גיליון שלם של כתב העת "עכשיו" לשירותה של [...]
לאה גולדברג, שירי אהב"ה וזה"ב
ברגע שראיתי את הספר "סונטות אהב"ה וזה"ב", שמקבץ את כל הסונטות שלאה גולדברג כתבה או תרגמה ומוסיף להן כמה סונטות גנוזות, נדלקתי מייד. הבנתי שמעולם לא עשיתי מה שהספר הזה מציע: להתרכז אך ורק בסונטות של גולדברג, ולעקוב אחרי מה שמצטייר מתוכן. הקריאה בספר לא מאכזבת: כבר בעמודיו הראשונים אפשר לחוש בלהט הרגשי והאינטלקטואלי שליווה [...]
ענת זכריה, יפה אחת קודם
מה שבולט מייד בספר הביכורים של ענת זכריה זאת ההשפעה של יונה וולך, בעיקר של שיריה המוקדמים, אם כי בהמשך מתבררים גם ההבדלים בין המשוררות. חלק מהם קשור אולי להשפעתה של אגי משעול, אחת מממשיכות הדרך המקוריות ביותר של וולך ומורתה של זכריה, שחינכה את תלמידתה לביטוי עגול ומבויית יותר, שיש בו גם הומור מעודן [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007