ויזלטיר
רפי וייכרט, שירים לדר
"שירים לדר" הוא ספר המכנס שירי אהבה עדינים אך גם חגיגיים מאוד, רוויי רגש, שכתב המשורר רפי וייכרט לבתו דר במהלך שלוש השנים הראשונות לחייה. יש משהו מפתיע בספר. וייכרט לא מתבייש להתייצב במשבצת האב המשתפך מרוב אהבה לילדונת שחדרה לחייו ומילאה אותם במשמעות, עדנה ויופי. נכון שאהבת אב לבתו הרכה היא עניין נפוץ, כמעט [...]
אתי אנקרי בשירי יהודה הלוי. ברי סחרוף ורע מוכיח בשירי אבן גבירול
אני גר בתל אביב, לא רחוק מהצומת שמפגיש את יהודה הלוי ואבן גבירול – שני רחובות שאפשר לחשוב עליהם גם כעל רחוב ארוך אחד שמתחיל בדרום, בין נווה צדק ואחוזת בית, מתעקל מתישהו ואז מתיישר ומתמתח עד לירקון, בואכה השכונות הצפוניות, ומשרטט קשת גדולה שכל מיתרי העיר מתוחים עליה.
את דימוי המיתרים לקחתי ממאיר ויזלטיר, שבראשית [...]
מאיר ויזלטיר, מרודים וסונטות
ספרו החדש של מאיר ויזלטיר דומה לעץ גאה בשלכת: ענוג ועצוב. העלווה נשרה, ולכן הקווים, קווי הגזע והענפים – הפיכחון, צלו הנחרץ של המוות, חולשת השירה – פשוטים וברורים יותר, והפשטות מודגשת בשל שימוש נרחב-מתמיד בחריזה ומשקל. זה ויזלטיר המוכר לנו, אין כאן חידושים מופלגים, ויזלטיר של העמידה הגאה, הביקורתית, מול העולם, אבל לפשטות נלווית [...]
שי דותן, אחר כך אני מוחק
כששי דותן הוציא לפני כשלוש שנים את ספרו הראשון, "על קצה המותר", התעכבו המבקרים על שמרנותו כמשורר, ובכלל זה על נטייתו ללכת בתלם ולכתוב בצילם או בהשראתם של משוררים מבוססים כעמיחי או ויזלטיר. הם נגעו בתכונה הבולטת ביותר של שיריו – הזהירות או הסולידיות – שגורמת לו להיות מין משורר-תלמיד, הכותב מצד אחד שירים הדומים [...]
לצאת, אסופה נגד המלחמה בעזה
זה קרה מתישהו בין מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה – אולי סביב המהפך: ז'אנר שירי כל המלחמות בנוסח יפה ירקוני התחיל לגווע, ופינה את מקומו לז'אנר שירי המחאה האנטי-מלחמתיים בנוסח מיטב משוררינו. ויזלטיר וחנוך לוין קבעו את דפוסיו הקלסיים כבר בשנות השבעים, זך ורביקוביץ' העמיקו את הפופולריות שלו בשנות השמונים, ובחלוף האביב של אוסלו [...]
כתובת – הספר
הרחק מההמולה התל-אביבית פועלת קבוצת "כתובת" הירושלמית, שמאז 2002 מפעילה את "מקום לשירה" – מועדון קהילתי הממוקם בנחלאות ומציע לתושבי הסביבה סדנאות ואירועים ספרותיים. לפני כחודש הרחיבו משוררי הקבוצה את פעילותם והשיקו את "מטר על מטר", פסטיבל משוררים משלהם, ששמו מעיד גם הוא על מחויבותם למקומי, לקהילתי, לצנוע בממדיו.
וכעת רואה אור הספר "כתובת", שכל היצירות [...]
יאיר הורביץ, כל השירים
ליאיר הורביץ (1941-1988), אחד המשוררים הבולטים והמקוריים ביותר שפעלו במחצית השניה של המאה העשרים, היה לכאורה מזל: בראשית שנות העשרים שלו הוא התיידד עם שני משוררים צעירים ואלמוניים – יונה וולך ומאיר ויזלטיר – יצר איתם את המשולש הזוהר יונה-יאיר-מאיר, ונכנס בעזרתם (ובעזרת גבריאל מוקד, שרתם ב-1965 גיליון שלם של כתב העת "עכשיו" לשירותה של [...]
אלי אליהו, אני ולא מלאך
שנת הששים ל"דור המדינה" בשירתנו היתה מבורכת בספרי ביכורים מצויינים, אבל דומה שאחד מהם – "אני ולא מלאך" של אלי אליהו – מתבלט בזכות הקונצנזוס שהתהווה סביבו. מבקרי שירה מרכזיים היללו את הספר, וכמעט כל משורר או קורא שירה מסור שפגשתי במהלך החודשיים האחרונים, מכל המחנות והפלגים, דיבר עליו בחיבה ובהערכה. אולי משום שניחשתי שזה [...]
מטעם 13 ונתן זך
ב"מטעם 13" יש הרבה דברים יפים, כמו שיריו של המשורר הפלסטיני אנאס אלעילה (בתרגום נביל ארמלי) שאחד מהם מצורף לרשימה, אבל מה שכבש את תשומת לבי הוא מאמר של סיגל נאור פרלמן, הכותבת בכישרון רב על יופיה של שירת "זך המאוחר", כלומר של שיריו משלושים השנה האחרונות. הבעייה היא שבדרכה לתאר את היופי הזה, מעלה [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007