הגירה
מואיז בן הראש, לא הולך לשום מקום
מואיז בן הראש הוא דמות ידועה בקהילת המשוררים הישראליים המדגישים את מזרחיותם, ובוחנים את האפשרויות הרגשיות והלשוניות שהזיכרון המזרחי מעניק להם. קשת האפשרויות הזאת רחבה יותר ממה שנדמה, ואחת הטעויות הנפוצות היא לצמצם אותה, ובעקבות כך את הקפו ומשמעותו של הרנסנס המזרחי ששוטף את השירה הישראלית מאז שנות השבעים, לעמדה צרה וחד ממדית – לתלונות [...]
אברהם בלבן, שירה בעיר זרה
"שירה בעיר זרה", שם ספר שיריו החדש של אברהם בלבן, אינו יכול שלא להזכיר את "מקום אחר ועיר זרה", שם ספרה הראשון של מאיה ערד, והאסוציאציה אינה מקרית: אברהם בלבן שייך לגל המשמעותי של ספרות ישראלית הנכתבת היום מחוץ לישראל, שערד נתפסת כאחת מנציגותיו הבולטות. חלק מהם שבים ארצה רק לביקורי מולדת קצרים, אחרים מחלקים [...]
נעמי שיהאב נאי, אמנות ההיעלמות
נעמי שיהאב נאי היא משוררת אמריקאית ממוצא פלסטיני המתגוררת בסן אנטוניו. זה נשמע אקזוטי – משוררת טקסאנית-פלסטינית, שילוב של מערב-פרוע-לשעבר ומזרח-קרוב-לשעבר – אלא שאין בשיריה אקזוטיות מיוחדת, בטח לא מנקודת מבט ישראלית. להפך, כשקוראים את הגרסאות העבריות היפות שהעניק להם משה דור (גם הוא משורר המשלב שורשים מקומיים, "ילידיים" כלשונו, עם זיקה מתמשכת לאמריקה) ההרגשה [...]
פטיה פתאח, עבדתי על מכונת אמת
פטיה פתאח – איזה שם נפלא – הוא משורר צעיר דו-לשוני הכותב ברוסית ובעברית. הוא נולד ב-1978 בקייב, היגר לישראל בהיותו בן עשר, וכעת ראה אור ספר הביכורים שלו, "עבדתי על מכונת אמת". הספר בולט בייחודו, אפילו בזרותו, על רקע השירה הישראלית בת זמננו. הזרות קשורה לכך שפתאח מושפע מהשירה הרוסית של ראשית המאה שעברה [...]
אבות ישורון, מלבדאתה, מבחר 1934-1991
יחיאל פרלמוטר, ששינה את שמו לאבות ישורון, נטש בלב שלם את בית הוריו, את פולין שכונתה אצלו פוילין, נסע לארץ ישראל, הלא היא ציון או פלסטין, והתנחל בה בלב שלם. לא רק את ארצו החדשה אהב אלא גם את תושביה הערבים, ובסימן האהבה הכפולה הזאת כתב את שירתו הציונית-אוריינטליסטית משנות השלושים.
ואז באו שנות הארבעים האיומות, [...]
ארז ביטון, תִמְבִּיסֶרְת, ציפור מרוקאית
1976 היתה שנה מוצלחת במיוחד בתולדות השירה הישראלית: יונה וולך פרסמה את ספרה המשמעותי ביותר – "שירה", מאיר ויזלטיר את ספרו המפוייס ביותר – "דבר אופטימי עשיית שירים", יאיר הורביץ את ספרו המפוכח ביותר – "בשבתי לבדי", אהרן שבתאי את ספרו המשפיע ביותר – "הפואמה הביתית", ואבות ישורון (קצת אחר כך, ב-1977) את ספרו המגובש [...]
אימאן מרסאל, גיאוגרפיה חלופית
אימאן מרסאל היא משוררת מצריה צעירה למדי, ילידת 1966, שנולדה בכפר בצפון הדלתא ומתגוררת בשנים האחרונות בקנדה. המפגש של הקורא הישראלי עם "גיאוגרפיה חלופית", ספרה האחרון שתרגומו העברי ראה כעת אור, הוא משמעותי, חזק ומפתיע, ויש בו שכבות מרתקות של יופי ואירוניה. הרצון המבורך של המתרגם, ששון סומך, לקרב את קוראי השירה הישראלית לשירה הערבית [...]
הליקון 84, שירה והעיר הגדולה
הגיליון החדש של כתב העת "הליקון" נושא את השם "שירה והעיר הגדולה". מי היא העיר הגדולה? נכון שאפשר למצוא בגיליון כמה שירים שעוסקים בערים גדולות באמת, כמו ניו יורק (זו מ"סקס והעיר"), איסטנבול או ברלין, ולצידם גם שני שירים יפים על ירושלים, העיר הגדולה בארץ, ובכל זאת רובו המכריע של הגיליון מוקדש, איך לא, לתל [...]
טוביה ריבנר, יופי מאוחר
המילה "מאוחר" חביבה מאוד על המשורר טוביה ריבנר, שנולד לפני שמונים וחמש שנה בעיר שכונתה בפי תושביה היהודים פרשבורג, וידועה היום כברטיסלבה, בירת סלובקיה. ספר שיריו השמיני, שראה אור ב-1999, נקרא "שירים מאוחרים", וספרו החדש נקרא "יופי מאוחר". למה מאוחר? אולי בזכות המשורר והמו"ל רפי וייכרט. לאחר ששירתו של ריבנר, שהתקבלה באהדה רבה בראשית דרכה, [...]
הו! 7
התרבות הישראלית, טוענים ב"הו!", סובלת משתי בעיות יסוד. ראשית היא נגועה בציניות, ומשקפת עמדה ספקנית, מבטלת ומלגלגת, כלפי כל ניסיון להציב "סימני קריאה תרבותיים". שנית היא סובלת מאופקים צרים שמקורם בחד-לשוניות העברית שלה – וזאת בניגוד ליהודים של פעם, שהיו, כך מספרת האגדה (וכמו בכל אגדה גם בזו יש שמץ של אמת), רב-לשוניים ורב-תרבותיים: ידם [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007