גוף
אורי ברנשטיין, משא טירזיאס
אפשר להבין למה אורי ברנשטיין נדלק על דמותו המיתולוגית של טירזיאס, הנביא שנאלץ לספר לאדיפוס את מי בדיוק הוא הרג ולמי בדיוק הוא נשוי. בעיקר משום שטירזיאס – לפחות בעיני ברנשטיין – הוא סמל הן לניסיון חיים מופלג, הן לראיית שחורות. תשעה דורות הוא חי, עד שנמאס לו מכל העבר המצטבר הזה, והוא ביקש את [...]
קורה פנימית, אנתולוגיית שירת כדורגל
כששמעתי לראשונה על אנתולוגית שירי הכדורגל "קורה פנימית" התגובה שלי היתה ספקנית ואולי גם חרדה במקצת. הרעיון נראה לי מצד אחד כמו גימיק, ומצד שני עורר בי פחד עתיק, כזה שליווה אותי בילדותי ובנעורי, מכל הקשר חברתי שמצטיין בגבריות בלעדית או מופגנת מדי: בסיס צבאי, ישיבה, בית כלא, אצטדיון כדורגל.
כשהתחלתי לקרוא החשש התחלף בהתלהבות. קודם [...]
מאיה בז'רנו, התעוררתי בליבו של אלכסון
מאיה בז'רנו פרצה לשירה העברית באמצע שנות השבעים רכובה על כנפי "עיבודי הנתונים" שלה, שירים מסעירים, חושניים ואנרגטיים מאוד, שבהם היא מתחה עד לקצה אידיאל מודרניסטי מרכזי – את הרצון לאפשר לשפה לשורר את עצמה בלי להתכנס למשמעות יציבה, בלי להעצר במסר שאפשר לעשות לו פרפרזה, בלי להתמכר לרגש מסוים כמו עלבון או כעס, ובלי [...]
יקיר בן-משה, תנשום עמוק, אתה נרגש
השיר המצורף לרשימה מסכם לא רע את ספרו השני של יקיר בן-משה. מה הכי בולט בשיר הזה? ראשית, תנועתו הבלתי פוסקת של המשורר מאישה לאישה, וריבוי הנשים המתפנק והמפתה, או להפך, המתסכל והמרתיע, הכרוך בתנועה הזאת. שנית, אהבתו של המשורר לעצמו, שמסדירה את התנועה הבלתי פוסקת בין נשותיו – הוא כמה לעצמו ללא הרף, ולכן [...]
חזי לסקלי, באר חלב באמצע עיר, שירים 1968-1992
בין שיריו של חזי לסקלי מתגנב ללא הרף מיתוס בריאה אכזרי: היה היתה פעם, לפני נצח או רגע, טעות גורלית, שגיאה איומה ונוראה, ששיבשה ללא תקנה את החיבורים המשמעותיים בנפש ובעולם – את החיבורים הבסיסיים ביותר בין סימן ומשמעות, שפה ומציאות, אימת הלילה וחדוות היום, ובעיקר בין הכמיהה הגדולה לאהבה לבין התגשמויותיה המתסכלות. הטעות הגורלית [...]
דפנה שחורי, גולדפיש
השיר שפותח את "גולדפיש", ספרה השלישי של דפנה שחורי, קובע את הטון של הספר כולו: חשוף, דרמטי, זועק, מעוטר בדימויים זואולוגיים אלימים – חולדה כרותת ראש, למשל – ובכל זאת משהו בשירים נותר נגיש, רך, מבויית, מובן, כמעט מתוק.
המשוררת חשה קרועה, שותתת דם, משוסעת. אהבתה נרצחה באכזריות על ידי לוכד מזיקים מסתורי. המכה כל כך [...]
ליאור שטרנברג, באור החם
בלב ספרו החדש של המשורר הירושלמי ליאור שטרנברג – אחד הקולות הצלולים והבשלים ביותר שהופיעו בשירה העברית בעשר השנים האחרונות – בולט מחזור השירים "ימי לודב". לודב היא עיירה ימי-ביינימית קטנה בדרום צרפת המארחת מדי קיץ את פסטיבל המשוררים הבינלאומי "קול הים התיכון". שטרנברג השתתף בפסטיבל ביולי 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השניה, ובמהלך הפסטיבל [...]
אהרן שבתאי, טניה
התלבטתי ארוכות אם לכתוב על ספר שיריו החדש של אהרן שבתאי, כי מצד אחד הוא יצא ב"חרגול" (אומנם בלי שום מעורבות מצידי) ועל כן אני חשוד כבעל אינטרסים, אבל מצד שני זה שבתאי, ויש משהו פגום בטור על שירה עברית עכשווית ששבתאי נעדר ממנו. מה שהכריע את הכף היתה ההרגשה שהוויכוח הנחוץ על שירתו הסתבך [...]
ענת זכריה, יפה אחת קודם
מה שבולט מייד בספר הביכורים של ענת זכריה זאת ההשפעה של יונה וולך, בעיקר של שיריה המוקדמים, אם כי בהמשך מתבררים גם ההבדלים בין המשוררות. חלק מהם קשור אולי להשפעתה של אגי משעול, אחת מממשיכות הדרך המקוריות ביותר של וולך ומורתה של זכריה, שחינכה את תלמידתה לביטוי עגול ומבויית יותר, שיש בו גם הומור מעודן [...]
יעקב ביטון, אִינָה דָדָה
שפשפתי את עיני במבוכה כשקראתי את דברי השבח של הלית ישורון על שירי יעקב ביטון, המופיעים על גב ספרו הראשון. האם יתכן שהיא כותבת על ביטון שהוא "משורר טבעי, שהחיים – ולא השירה – הצמיחו," וששירתו היא "שירה לא מלוטשת שעוצמתה בבלי דעת"? האם מדמה ישורון את ביטון למין משורר-פרא בנוסח החלילן הכפרי מן המסורת [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007