גלות
אברהם בלבן, שירה בעיר זרה
"שירה בעיר זרה", שם ספר שיריו החדש של אברהם בלבן, אינו יכול שלא להזכיר את "מקום אחר ועיר זרה", שם ספרה הראשון של מאיה ערד, והאסוציאציה אינה מקרית: אברהם בלבן שייך לגל המשמעותי של ספרות ישראלית הנכתבת היום מחוץ לישראל, שערד נתפסת כאחת מנציגותיו הבולטות. חלק מהם שבים ארצה רק לביקורי מולדת קצרים, אחרים מחלקים [...]
אל תגידו בגת – הנכבה הפלסטינית בשירה העברית
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" – כך נפתחת שירת האזינו של משה. "שמעו שמים והאזיני ארץ כי פי ה' דיבר" – כך נפתח ספר שיריו של ישעיהו. "שמעו מלכים האזינו רוזנים" – כך מכריזה דבורה בשורות הפתיחה של שירתה. המשורר תובע מן העולם כולו להאזין לקולו, ומבהיר שמה שיש לו לומר מיועד לכל [...]
נאזים חִכְּמֶת, ענק כחול-עיניים
אי אפשר להפריד את שיריו של נאזים חיכמֶת (1902-1963) מסיפור חייו ומדמותו המיוחדת. המשורר הנערץ ביותר על הטורקים במאה העשרים, שאהבה עזה לטורקיה היתה מן התכנים המרכזיים ביצירתו, נתפס על ידי המשטר הטורקי דווקא כאויב מר, ובילה את רובם המכריע של חייו הבוגרים בכלא ובגלות. פשעו היה כפול: לא רק אמונה קומוניסטית נלהבת שלמענה היה [...]
ארז ביטון, תִמְבִּיסֶרְת, ציפור מרוקאית
1976 היתה שנה מוצלחת במיוחד בתולדות השירה הישראלית: יונה וולך פרסמה את ספרה המשמעותי ביותר – "שירה", מאיר ויזלטיר את ספרו המפוייס ביותר – "דבר אופטימי עשיית שירים", יאיר הורביץ את ספרו המפוכח ביותר – "בשבתי לבדי", אהרן שבתאי את ספרו המשפיע ביותר – "הפואמה הביתית", ואבות ישורון (קצת אחר כך, ב-1977) את ספרו המגובש [...]
אימאן מרסאל, גיאוגרפיה חלופית
אימאן מרסאל היא משוררת מצריה צעירה למדי, ילידת 1966, שנולדה בכפר בצפון הדלתא ומתגוררת בשנים האחרונות בקנדה. המפגש של הקורא הישראלי עם "גיאוגרפיה חלופית", ספרה האחרון שתרגומו העברי ראה כעת אור, הוא משמעותי, חזק ומפתיע, ויש בו שכבות מרתקות של יופי ואירוניה. הרצון המבורך של המתרגם, ששון סומך, לקרב את קוראי השירה הישראלית לשירה הערבית [...]
שמשון מלצר, אור זרוע – מבחר שירים
שמשון מלצר (שנולד בטלוסט שאוקראינה ב-1909, עלה לארץ ב-1933 ומת ב-2000) הוא משורר נשכח למדי, וזכרו מעלה שאלות סבוכות הנוגעות לזיכרון ושכחה. העובדה שמבחר משיריו ראה כעת אור אינה מהווה עדות לחידוש העניין ביצירתו: הוא לא היה רואה אור אלמלא שניים מבניו, יהודה ומולי מלצר, הם עורכים ומו"לים בעלי כישרון ויוזמה, שזכר אביהם יקר להם. [...]
חביבה פדיה, דיו אדם
חביבה פדיה קנתה לה בשנים האחרונות מקום מרכזי בקהילת הרוח והספר הישראלית. לפני כשנתיים היא פרסמה את המאמר "הגיע הזמן לומר אני אחרת בשירה העברית" שהכריז על הצורך להדיח את "האני האוניברסלי", "המערבי" או "העירוני" – כלומר האשכנזי או התל-אביבי – מממעמדו ההגמוני בספרות הישראלית, ולהחליפו באני אחר, מגוון יותר, כזה שייחלץ מהעדפת החילוניות על [...]
עתון 77, שנה ל"ב, גיליון 333-334
החדשות הטובות הן שהירחון הספרותי עיתון 77 – שמופיע בסדירות מופלאה, כעשר פעמים בשנה, מאז 1977 – ממשיך להופיע באותו קצב גם אחרי מותו של המשורר יעקב בסר, מייסד הירחון ומי שערך אותו במסירות במשך כשלושים שנה. ולא רק הקצב נשמר. דומה שגם שאר מעלותיו של הירחון הצליחו לשרוד את מות עורכו המיתולוגי, וביניהן מעורבותו [...]
מחמוד דרוויש, כפרחי השקד או רחוק יותר
קשה ליהודים (איכשהו הביטוי "ישראלים" לא עובד יפה בהקשר הזה) לקרוא את שירתו של מחמוד דרוויש בלי להיגרר לתגובה זועמת, מתווכחת, מתנצלת, מתבטלת או מוכת אשמה – תלוי בנטייה הפוליטית. אנחנו לא קוראים תמימים של שירתו, כי אנחנו מוצאים את עצמנו ממלאים תפקיד מרכזי בעלילה, ומדובר בתפקיד לא סימפטי, בלשון המעטה. דווקא משום כך כדאי, [...]
בנימין הרשב, תולדות הצורות של השירה העברית
לבנימין הרשב (הרושובסקי) מעמד מיוחד, פרדוקסלי, בהיסטוריה של השירה העברית. כחבר בקבוצת "לקראת" – חבורת המשוררים שהתרכזה בשנות החמישים סביב נתן זך – הוא נטל חלק במהפכה שהמניע העיקרי שלה היה הרצון לנתק את השירה הישראלית מהקשריה ההיסטורים המידיים: מהאידיאולוגיה הציונית והדרמה המרה של "הגורל היהודי" באירופה, מכתיבה במשקל וחרוז ומהשפעת המודרניזם הרוסי והיידי של [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007