בדידות
מואיז בן הראש, לא הולך לשום מקום
מואיז בן הראש הוא דמות ידועה בקהילת המשוררים הישראליים המדגישים את מזרחיותם, ובוחנים את האפשרויות הרגשיות והלשוניות שהזיכרון המזרחי מעניק להם. קשת האפשרויות הזאת רחבה יותר ממה שנדמה, ואחת הטעויות הנפוצות היא לצמצם אותה, ובעקבות כך את הקפו ומשמעותו של הרנסנס המזרחי ששוטף את השירה הישראלית מאז שנות השבעים, לעמדה צרה וחד ממדית – לתלונות [...]
אברהם בלבן, שירה בעיר זרה
"שירה בעיר זרה", שם ספר שיריו החדש של אברהם בלבן, אינו יכול שלא להזכיר את "מקום אחר ועיר זרה", שם ספרה הראשון של מאיה ערד, והאסוציאציה אינה מקרית: אברהם בלבן שייך לגל המשמעותי של ספרות ישראלית הנכתבת היום מחוץ לישראל, שערד נתפסת כאחת מנציגותיו הבולטות. חלק מהם שבים ארצה רק לביקורי מולדת קצרים, אחרים מחלקים [...]
נורית זרחי, עצמות ועננים
נורית זרחי, הידועה כסופרת לילדים, היא משוררת נפלאה לא פחות למבוגרים. כעת ראה אור "עצמות ועננים", מבחר מקיף משיריה מאז שנות הששים. מבחינה דורית היא שייכת לתור הזהב של השירה הישראלית, זה שבין זך לוולך. נכון שבניגוד להם שירתה התפתחה לאט יחסית, בלי זיקוקי די נור בראשית הדרך, ולכן היא נחשבה עד לא מזמן משוררת [...]
מטעם 20
הגליון העשרים של "מטעם" מזמין סיכום ביניים, והמסקנה שמסתמנת כאשר סוקרים את הגליונות שראו אור עד כה היא שלצד העיסוק במה שעורך כתב העת מכנה "מחשבה רדיקלית", "מטעם" מוקדש כמעט אך ורק לשירה צעירה. רוב המשוררים המפרסמים בו הם משוררים לא ידועים או בתחילת דרכם, לפני ספר ראשון או מייד אחריו. מקומם של משוררים מבוססים [...]
מאיר ויזלטיר, מרודים וסונטות
ספרו החדש של מאיר ויזלטיר דומה לעץ גאה בשלכת: ענוג ועצוב. העלווה נשרה, ולכן הקווים, קווי הגזע והענפים – הפיכחון, צלו הנחרץ של המוות, חולשת השירה – פשוטים וברורים יותר, והפשטות מודגשת בשל שימוש נרחב-מתמיד בחריזה ומשקל. זה ויזלטיר המוכר לנו, אין כאן חידושים מופלגים, ויזלטיר של העמידה הגאה, הביקורתית, מול העולם, אבל לפשטות נלווית [...]
יקיר בן-משה, תנשום עמוק, אתה נרגש
השיר המצורף לרשימה מסכם לא רע את ספרו השני של יקיר בן-משה. מה הכי בולט בשיר הזה? ראשית, תנועתו הבלתי פוסקת של המשורר מאישה לאישה, וריבוי הנשים המתפנק והמפתה, או להפך, המתסכל והמרתיע, הכרוך בתנועה הזאת. שנית, אהבתו של המשורר לעצמו, שמסדירה את התנועה הבלתי פוסקת בין נשותיו – הוא כמה לעצמו ללא הרף, ולכן [...]
שי דותן, אחר כך אני מוחק
כששי דותן הוציא לפני כשלוש שנים את ספרו הראשון, "על קצה המותר", התעכבו המבקרים על שמרנותו כמשורר, ובכלל זה על נטייתו ללכת בתלם ולכתוב בצילם או בהשראתם של משוררים מבוססים כעמיחי או ויזלטיר. הם נגעו בתכונה הבולטת ביותר של שיריו – הזהירות או הסולידיות – שגורמת לו להיות מין משורר-תלמיד, הכותב מצד אחד שירים הדומים [...]
חזי לסקלי, באר חלב באמצע עיר, שירים 1968-1992
בין שיריו של חזי לסקלי מתגנב ללא הרף מיתוס בריאה אכזרי: היה היתה פעם, לפני נצח או רגע, טעות גורלית, שגיאה איומה ונוראה, ששיבשה ללא תקנה את החיבורים המשמעותיים בנפש ובעולם – את החיבורים הבסיסיים ביותר בין סימן ומשמעות, שפה ומציאות, אימת הלילה וחדוות היום, ובעיקר בין הכמיהה הגדולה לאהבה לבין התגשמויותיה המתסכלות. הטעות הגורלית [...]
נורית זרחי, עשב הזמן
בראשית שנות התשעים השתנתה באופן יסודי מפת השירה הישראלית: התברר מעל לכל ספק שתם זמנם של שני כתבי העת המרכזיים "סימן קריאה" (שהתפוגג) ו"עכשיו" (שנדחק לשוליים), ועידן חדש, כאוטי ומבלבל יותר, נפתח. הסיבה העמוקה להתפוררותם של כתבי העת ההם היתה שינוי עמוק שהתחולל בחברה הישראלית – האמון במרכז יציב (גברי, אשכנזי ותל אביבי מצד אחד, [...]
נתן זך, כל השירים כרכים א-ג
כינוס שירתו של נתן זך בשלושה כרכים עבים עד מאוד מצדיק את הניסיון לעשות מין סיכום ביניים. הסיכום הזה לא פשוט, משום שאי אז בשלהי שנות הששים, אחרי כתריסר שנים שבהן הוא כתב כמה מהשירים היפים והמקוריים ביותר שידעה השירה העברית – שירים שהפכו אותו למשורר הישראלי המרתק והמצליח בדורו – נטשו המוזות את זך [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007