אובדן
סיון הר-שפי, תהילים ליום רעש
השער האחרון בספר שיריה השני של סיון הר-שפי הוא מחזור שירים המקונן על חורבנו של גוש קטיף. זוהי קינה מיוחדת, חכמה ורגישה מאוד, בין השאר משום שהיא נכתבה זמן מה לפני הפינוי, כאשר הישובים עדיין עמדו על תילם. במלים אחרות: לא מדובר בקינה במובנה הרגיל אלא בשיר פרידה שמטרתו לאזור כוחות לקראת האובדן ולהעניק לו [...]
גיורא פישר, אחרי זה
גיורא פישר הוא משורר יוצא דופן, משום שהוא מעולם לא היה משורר צעיר. לכתוב הוא התחיל רק בשנים האחרונות, בעשור השישי לחייו. מה שהפך אותו למשורר היה מות בנו, מרום פישר, באפריל 2002 בג'נין, ורוב שיריו עוסקים במישרין או בעקיפין במוות הזה. אפילו השיר המצורף לרשימה, שאינו קשור בשום צורה לשכול אלא שאוב מנסיונו של [...]
חגית גרוסמן, לווייתני האפר
חגית גרוסמן היא משוררת אנרגטית בת 34, וכעת היא מפרסמת את ספרה השני בהוצאה שמתמחה דווקא במשוררים מבוגרים מאוד – הוצאת קשב לשירה. אין לי מושג מה היו תוכניותיו של המו"ל, רפי וייכרט, כאשר ההוצאה הוקמה לפני כתריסר שנים, אבל ברור מה בינתיים הוא עשה ממנה: הוצאה שמפרסמת מצד אחד שירה מתורגמת, ומצד שני משוררים [...]
חדוה הרכבי, ציפור שבפנים עומדת בחוץ, שירים 1962-2008
כינוס כל השירים שחדווה הרכבי כתבה בחמשת העשורים האחרונים הוא מאורע ספרותי מסעיר, המגלה את מה שמעטים בינתיים יודעים – שהרכבי היא משוררת מרתקת ומשמעותית, ששמה ראוי להישמע בנשימה אחת עם שמות המשוררים הישראלים הבולטים ביותר. היא נולדה ב-1941, חמש שנים אחרי רביקוביץ ושלוש שנים לפני וולך, ועל אף ששתיהן השפיעו עליה מאוד (הרבה יותר [...]
אלמוג בהר, חוט מושך מן הלשון
אחד הדברים היפים ביותר שאלמוג בהר כתב אינו שיר או סיפור אלא המסה "חלומות באספניה", שאפשר למצוא בקלות ברשת. זוהי רשימה אוטוביוגרפית חריפה ומורכבת שמשולב בה טיעון פוליטי ותרבותי רחב יריעה. ראשית המעשה במות סבו של בהר, דובר ספניולית ממוצא סטמבולי, שמשפחתו היגרה בראשית המאה העשרים לגרמניה. בגרמניה הצטרף הסב לתנועת "החלוץ", הכיר שם את [...]
שמעון אדף, אביבה-לא
ב"אביבה-לא", ספר שיריו השלישי, משמיע שמעון אדף זעקה גדולה. זוהי זעקה של כאב, אובדן ואבל על אחותו אביבה, שמתה – כך אפשר להבין מהשירים – לפני כשנתיים, בהיותה בת ארבעים ושלוש. בשיר הפתיחה הוא כותב (הציטוט נאמן רק בחלקו – הוספתי לו פיסוק מסייע): "אני במצב, איך להגדירו? ואקראהו אביבה-לא, אקראהו אֵינָּחוֹת, ואדברה בו ישירות [...]
ארז ביטון, תִמְבִּיסֶרְת, ציפור מרוקאית
1976 היתה שנה מוצלחת במיוחד בתולדות השירה הישראלית: יונה וולך פרסמה את ספרה המשמעותי ביותר – "שירה", מאיר ויזלטיר את ספרו המפוייס ביותר – "דבר אופטימי עשיית שירים", יאיר הורביץ את ספרו המפוכח ביותר – "בשבתי לבדי", אהרן שבתאי את ספרו המשפיע ביותר – "הפואמה הביתית", ואבות ישורון (קצת אחר כך, ב-1977) את ספרו המגובש [...]
טל ניצן, לשכוח ראשונה
"לשכוח ראשונה", ספר שיריה הרביעי של טל ניצן, הוא ספר מרשים שבו היא פורשת לראשונה את קלפיה כמשוררת מגובשת. הספר משדר עצב עיקש ועוסק באובדן, גם באובדן דרך, זכרונות כואבים, אסון ואבל, ולפעמים, כמו בשיר המצורף לרשימה, באהבה שחלפה או הסתבכה והותירה אחריה לאו דווקא חלל ריק, אלא מטען מכביד של זיכרון שאינו מוצא את [...]
יעקב ברזילי, מחכה לאבי
יעקב ברזילי נולד ב-1933 בעיר דברצן שבהונגריה, וב-1944 ניצל מרכבת שנסעה לאושוויץ, התגלגל בטעות לאוסטריה ונשלח עם משפחתו לברגן בלזן. אביו וסבו נספו. הוא, אמו ואחותו ניצלו. כמה שנים אחר כך עלה לארץ, ובגיל מבוגר למדי, ב-1987, התחיל לפרסם שירה עברית. רבים משיריו הולחנו על ידי קומפוזיטורים ישראלים כאהרן חרל"פ ויורם מיוחס. כעת רואה אור [...]
ישראל בר-כוכב, שמועות
ישראל בר-כוכב התחיל לכתוב בשנות השבעים, וכעת רואה אור ספרו התשיעי – הספק לא רע בכלל. בקהילת השירה הישראלית יש לו שם טוב, של משורר רציני, אבל הוא מעולם לא הצליח לפרוץ או לבלוט. הוא מאלה שלא מתמקמים במרכז המפה, אבל גם לא נדחקים לשוליים או חוצים את הגבול כדי להתייצב בגאווה מתריסה מחוץ למחנה.
אולי [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007