אהבה
ליאור גרנות, והשמש – שמש
בספר הביכורים המרשים של ליאור גרנות כלולים שירי אהבה רבים המכוונים לאישה. גרנות מצטרפת כמדומה למגמה משמעותית בשירה הישראלית של עשרים השנה האחרונות – להתרחבותה ולהתפתחותה המואצת של השירה הלסבית. במבט מעמיק יותר התמונה מתערפלת. שירי הספר אמנם מתעדים סיפור אהבה דרמטי בין שתי נשים, אבל האהבה שעומדת במרכזו אינה עולה יפה. היא כרוכה בקושי [...]
אילן ברקוביץ', חרובים
אהבתי את 'תפוזים', ספרו הקודם של אילן ברקוביץ'. זה היה ספר חמצמץ-מתוק, מלא אור, שהתנועע בין רצון להשיב לשירה בכלל ולשירת האהבה בפרט את תמימותן האבודה, לבין מודעות מיוסרת לכך שמשורר מהזן התפוזי – כזה שמאוהב בשיריו ובעצמו, באהובותיו המפונטזות ובאהובתו הממשית – מציב את עצמו מראש במקום עדין, מלא ספקות וסתירות, מקום שהופך אותו [...]
גיורא פישר, אחרי זה
גיורא פישר הוא משורר יוצא דופן, משום שהוא מעולם לא היה משורר צעיר. לכתוב הוא התחיל רק בשנים האחרונות, בעשור השישי לחייו. מה שהפך אותו למשורר היה מות בנו, מרום פישר, באפריל 2002 בג'נין, ורוב שיריו עוסקים במישרין או בעקיפין במוות הזה. אפילו השיר המצורף לרשימה, שאינו קשור בשום צורה לשכול אלא שאוב מנסיונו של [...]
אמיר אור, החיה שבלב
אמיר אור הוא דמות מרכזית ומשפיעה בקהילת השירה הישראלית – כעורך שירה, כמורה לשירה, כעסקן שירה, אך לא כמשורר. במסגרת פעילותו בעמותת הליקון הוא תרם להתפתחותם ולקידומם של עשרות משוררים פעילים, ביניהם משוררים מרכזיים למדי, ואף על פי כן קשה למצוא ביניהם מישהי או מישהו שיאמרו משהו טוב על שירתו. היחס אליו מסוייג, אמביוולנטי, זהיר, [...]
ישראל אלירז, בשבח הדברים החולפים
יש בשירתו של ישראל אלירז יסוד שאפשר לכנות מיסטי, או מטאפיזי, או דתי, כלומר כזה שחותר אל הנסתר או המופלא, או איך שלא תרצו לקרוא לחלל הריק שבתרבויות מונותיאיסטית אמור להתמלא על ידי אלוהים. דווקא משום כך מלים כמו "מיסטי" ו"דתי" עלולות להטעות, שכן שירתו של אלירז היא גם חילונית מאוד (ויש אולי שיאמרו זן-בודהיסטית [...]
נורית זרחי, עצמות ועננים
נורית זרחי, הידועה כסופרת לילדים, היא משוררת נפלאה לא פחות למבוגרים. כעת ראה אור "עצמות ועננים", מבחר מקיף משיריה מאז שנות הששים. מבחינה דורית היא שייכת לתור הזהב של השירה הישראלית, זה שבין זך לוולך. נכון שבניגוד להם שירתה התפתחה לאט יחסית, בלי זיקוקי די נור בראשית הדרך, ולכן היא נחשבה עד לא מזמן משוררת [...]
ננו שבתאי, שלושה מחזות
ננו שבתאי, אחת המשוררות המרתקות ביותר שהתחילו לפרסם בעשור האחרון, מעמידה במרכז יצירתה את יחסיה הסבוכים עם אביה, המשורר אהרן שבתאי. יחסה אליו כאב הוא כפול: מצד אחד אהבה גדולה, מצד שני אכזבה וכעס. אלא שגם כמשורר יחסה אליו כפול: מצד אחד היא מעריצה את שירתו ומושפעת ממנה מאוד, מצד שני היא קוראת עליה תיגר, [...]
קורה פנימית, אנתולוגיית שירת כדורגל
כששמעתי לראשונה על אנתולוגית שירי הכדורגל "קורה פנימית" התגובה שלי היתה ספקנית ואולי גם חרדה במקצת. הרעיון נראה לי מצד אחד כמו גימיק, ומצד שני עורר בי פחד עתיק, כזה שליווה אותי בילדותי ובנעורי, מכל הקשר חברתי שמצטיין בגבריות בלעדית או מופגנת מדי: בסיס צבאי, ישיבה, בית כלא, אצטדיון כדורגל.
כשהתחלתי לקרוא החשש התחלף בהתלהבות. קודם [...]
חדוה הרכבי, ציפור שבפנים עומדת בחוץ, שירים 1962-2008
כינוס כל השירים שחדווה הרכבי כתבה בחמשת העשורים האחרונים הוא מאורע ספרותי מסעיר, המגלה את מה שמעטים בינתיים יודעים – שהרכבי היא משוררת מרתקת ומשמעותית, ששמה ראוי להישמע בנשימה אחת עם שמות המשוררים הישראלים הבולטים ביותר. היא נולדה ב-1941, חמש שנים אחרי רביקוביץ ושלוש שנים לפני וולך, ועל אף ששתיהן השפיעו עליה מאוד (הרבה יותר [...]
ספפו, "מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו"
לפני שנים רבות, במאה השביעית לפני הספירה, בעידן המכוסה באד כבד של אגדה, חיה באי היווני לסבוס משוררת פלאית ושמה ספפו. אין זו אגדה, היתה משוררת כזאת, שאהבה נשים וכתבה על אהבתה לנשים, וחופן השרידים שנותר מיצירתה הוא אחד האוצרות היקרים ביותר של תולדות השירה.
שיריה של ספפו היו אהובים מאוד בעולם העתיק, ולכן הרבו לצטט [...]
קורא שירה
תגים
חיפוש
ארכיון
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007