כתם 4

פורסם בתאריך 15 בפברואר 2008 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

קשה שלא לחבב את כתב העת "כתם". עורכיו, יהודה ויזן ועודד כרמלי (בינתיים כרמלי הספיק לפרוש) עוד לא בני עשרים ושלוש, וכבר הם הספיקו לתקוף בגליונותיהם הצנומים כמעט כל ממסד אפשרי בעולם השירה (בראש וראשונה את מפעל סדנאות השירה של "הליקון", אך גם את כתבי העת המובילים "הו!" "מטעם" ו"מעיין" ואת מוספי הספרות של "ידיעות" ו"הארץ"), להפגין חן נעורים כמו-אנרכיסטי, ואפילו לשבת כמה שעות בתא-מעצר אחרי שהניחו חבילה הדומה למטען-חבלה בפתח משרדי "הליקון". מישהו מיושבי המשרד נבהל, המשטרה הוזעקה, והצמד זכה – בצדק – לתהילה. בגיליונות כתב-העת, הרוויים בשגיאות ניקוד והגהה, יש שירה לא רעה המזכירה את האוונגרד הפיוטי של ראשית שנות השמונים, הרבה סאטירה הנעה בין התפל לפרוע והטפשי למצחיק, ולא מעט ראיונות קלושים עם משוררים ותיקים ואהובים כמאיה בז'ראנו וישראל פנקס.

במהומה הגרפית של העיתון די קשה להבין, לפחות במבט ראשון, מה צעירי "כתם" רוצים פרט לתשומת לב, ובמלים אחרות: מה הבשורה שלהם. מצאתי אמנם כמה רמזים לבשורה אפשרית בגליונות עצמם (מאמר של גבריאל מוקד, למשל), אך אלה נראו לי חשודים בעתיקותם המוכרת לעייפה, וכדי להבינם עשיתי מה שמקובל לעשות במצבים כאלה, ונכנסתי לגוגל. אחרי כמה דילוגי-אינטרנט גיליתי לשמחתי שגליונות הנייר הדקיקים של "כתם" אינם אלא קצף על פני המים הסוערים של הספרות העברית המתחדשת.

תחילה חציתי פעילי אינטרנט רבים שבלוגיהם מוכרים לי, כעורך "מעיין" רועי ארד וקיסר הרשת אלי אשד. למדתי מהם משהו, אבל לתיבת האוצרות עצמה הגעתי כשנחתתי בבלוג של יחזקאל רחמים, סופר צעיר ודוקטורנט לסוציולוגיה הלומד בפריז, ומצאתי שם שישה פרקים מרתקים מעבודת המאסטר שהגיש לא מזמן בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. נושא העבודה הוא החבורה הספרותית "עמדה", שצמחה מתישהו בשנות התשעים, נותרה נידחת עד מאוד, ואף על פי כן היא משמשת מעין גשר חי בין המודרניזם התל-אביבי של שנות השישים והשבעים לבין הרנסנס הקטן שהולך ותופח בשירה העברית של ראשית האלף השלישי.

רחמים התיידד עם אנשי החבורה, ואת עבודת המאסטר כתב במיטב המסורת של האתרופולוג הצופה-משתתף. כתיבתו היא מופת של איזון בין ידידותו למושאי המחקר לבין רצונו להציגם בצורה ריאליסטית ככל האפשר. פעילי החבורה המרכזיים – רן יגיל, עמוס אדלהייט ואריק א. (שקטע קצר ממחזור-שירים שלו המופיע ב"כתם 4" מצורף לרשימה) – אולי לא זכו עדיין לתהילה הספרותית שאליה הם משתוקקים כבר לא מעט שנים, אבל אין ספק שבזכות רחמים הם הפכו לדמויות מלאות חיים ביצירה תיעודית מיוחדת במינה, שביקום ספרותי מוצלח יותר היתה זוכה להידפס בכתב-עת מרכזי.

גיבור העלילה הוא בעצם גבריאל מוקד, עורך "עכשיו". מפגשם של מייסדי החבורה עם מוקד בשנות השמונים היה גורלי מבחינתם. דמותו הכריזמטית התנשאה גבוה מעל לראשם, זוהרת בניצוצות של הבטחות-גדולה מופלאות. מוקד ושולחנו היו מקדש, טיש חסידי, שער מיסטי לעולם הנצח של השירה העברית לדורותיה. כמו בכל כת התפתחו מאבקי כוח מרירים בין החסידים, נרקמו קונספירציות והצטברו טינות אפלות, ומתישהו הגיע זמנו של המרד. אנשי החבורה פרשו מ"עכשיו", ייסדו את כתב העת "עמדה", והעתיקו את מושבם לשולחן בית-קפה משלהם, שמוקד עצמו אמנם גורש ממנו, אך רוחו המשיכה לרחף מעליו ולשבת בראשו.

ואז מגיע האפילוג. אל התמונה פרצו לפני כשנה וחצי שני צעירים נמרצים, ויזן וכרמלי, והקימו את "כתם". האסטרטגיה שלהם הייתה שונה בתכלית מזו של אנשי "עמדה": במקום לעבור את מסע הייסורים המפרך המוביל משולחנו הנידח של מוקד לשולחנם הנידח-לא-פחות של המורדים בו, הם ניצלו את הרוח החדשה של האלף החדש, גילו עצמאות ויוזמה, פרצו לתודעה התקשורתית, ורק אז אימצו את מוקד כדמות אב המתווה להם את דרכם אל הנצח. אל השושלת המתהווה הצטרפו גם אנשי "עמדה" שהתפייסו בינתיים עם מוקד, וכך נולדה לה מסורת מפוארת, שראשיתה במיתולוגיית "עכשיו" ושיאה במהומת "כתם". הבשורה, לעומת זאת, לא השתנתה הרבה עם השנים, והיא מתמצה בהשגי העבר של מוקד, ובנאמנותו להשקפה אסתטית שהייתה בה רעננות מסויימת עד לפני כעשרים שנה, כל עוד השירה העברית דימתה שהיא בחזית של איזה פרוייקט מודרניסטי מתמשך, אך עם הזמן הלכה והתאבנה, בין השאר משום שהפרוייקט בוטל (או לפחות הושעה עד להודעה חדשה).

ketem2

כתם 4 , עורך יהודה ויזן

תגיות: , , , , ,

יום שישי, 15 בפברואר, 2008 כתבי עת

תגובות פייסבוק:

תגובה אחת על כתם 4

hagal
13 באוגוסט 2010

מרוב חבורות רחוב בתחום הסירה העיורית לא רואים את הסירות
מרוב פלגיאטים ונסיונות נפל לעשות רוח. בתחום הסירה הם מבזבזים לעצמם תזמן, מי קורא את זה? בלבלת וקשקשת סירית לא מעניינת. ומוקד היה במוקד לפני שלושים שנה.אלי אשד לא קיסר
הוא מידען שאוסף מידע ודוחף באתר שלו.

הוספת תגובה

קורא שירה

הטור אלי הירש קורא שירה מופיע מדי יום שישי במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות. האתר הוא גירסה מקוונת של הטור, שמאפשרת לגלוש [...]

להמשך >

עדכונים בדוא"ל

כתובת הדוא"ל של הנמען:

חיפוש

 

ארכיון