ז'ואן מרגריט, מבט במראה הפנימית

פורסם בתאריך 11 ביולי 2008 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

את שיריו של המשורר הקאטאלני ז'ואן מרגריט פגשתי לראשונה לפני ימים אחדים, בעצם לא בהם ממש אלא בתרגומיהם לעברית, מעשה ידיו של המשורר שלמה אביוּ. זאת חוויה משונה – להתאהב במשורר מבעד לחלל ריק של זרות ובורות. אינני יודע כמעט כלום על מרגריט או על ההקשר הלשוני-תרבותי שמתוכו הוא כותב. יתרה מזאת: שיטוט באינטרנט – הדרך המקובלת (והמושמצת) ללמוד משהו על העולם בראשית המאה ה-21 – אינו עוזר במקרה זה למי שאינו קורא ספרדית או קאטאלנית, שכן שירת מרגריט לא זכתה עדיין להד בינלאומי של ממש. בפרסומים של הוצאת "קשב" מתואר מרגריט כ"גדול משוררי קטלוניה" – תואר מפתה אך מעורר חשד. בירור אצל ידידים מספרד הבקיאים בשירה העלה שמרגריט הוא אכן משורר מוכר ואהוד בברצלונה, בירת קטלוניה, אך המעמד שמייחסים לו בהוצאת "קשב" אולי מופרז במקצת.

מה אני כן יודע עליו? די מעט. הוא נולד ב-1938 בעיצומה של מלחמת האזרחים בספרד, ובמקצועו הוא ארכיטקט מצליח. שיריו הראשונים, שראו אור בשנות השישים, נכתבו בספרדית, אך לאחר שתיקה ארוכה שנמשכה כעשר שנים הוא התחיל לכתוב בקאטלאנית – שפה בעלת היסטוריה ספרותית ארוכה ומפוארת שידעה משברים פוליטיים רבים. משיריו אפשר ללמוד שלו ולרעייתו, מריונה, יש בן מאומץ, ושהם איבדו במהלך חייהם שתי בנות – את אנה, שמתה סמוך להיוולדה ב-1967, ואת ז'ואנה, שנולדה ב-1970, סבלה מפיגור שכלי ומתה בהיותה בת שלושים. מרגריט כתב שירי קינה רבים על בנותיו, בעיקר על ז'ואנה, ואחד מהם מצורף לרשימה.

magrit

שיריו של מרגריט מצטיינים בצלילותם, בישירותם ובדייקנותם. הם לעתים קרובות אישיים מאוד, מעוגנים בסיטואציות אנושיות שקל מאוד לעקוב אחרי הגיונן הפנימי, ויש בהם כנות רגשית כמעט אכזרית בפיכחונה. אבל יש בהם עוד משהו – חוש מופלא למבנה, לארכיטקטורה של השיר. הצירוף הזה, של ישירות רגשית ושלמות מבנית, מגוייס על ידי מרגריט כדי להעניק לקורא תחושה חריפה של תנועת הזמן על כל ממדיה – ההרסניים והיצירתיים, החולפים והמתמידים, אלה שנעלמים בגבולו של הרגע ואלה שצוללים במעבה הזיכרון או חותרים אל המוות ומעבר לו. יכולתו של מרגריט לברוא באמצעות מלים לא רבות שנבחרו בקפידה מעין "תמונות זמן" כאלה – ואולי בעצם "תבליטי זמן" או "פסלי זמן" – היא המפתח לעוצמתה המיוחדת של שירתו, ואולי גם לכוחה להרשים כל-כך מבעד למסך התרגום. כדאי להעיר שאת רוב שיריו מתרגם מרגריט עצמו מקאטאלנית לספרדית, שפת השירה הראשונה והזנוחה שלו.

אינני יכול להעריך את תרגומיו של אביוּ על פי אמות המידה המקובלות, הבוחנות את נאמנותם ללשונו ולרוחו של המקור, אבל אני יכול להעיד שנוסחיו העבריים לשירי מרגריט מפתיעים ביופים, ושלקריאה בהם יש אפקט מצטבר: שיר אחר שיר, תרגום אחר תרגום, פורש אביו תמונת חיים רחבה של משורר שדמותו וקולו הולכים ומעמיקים בתודעתו של הקורא. "מבט במראה הפנימית", שראה אור זה עתה, הוא המבחר השני משירי מרגריט שמעניק אביו לקוראי העברית: קדם לו המבחר "מעולם לא ראיתי עצמי יווני" שראה אור ב-2004, גם הוא בהוצאת "קשב" המסורה והחרוצה, הראויה למלים טובות על תרומתה המשמעותית והמתמשכת לשירה העברית.

ז'ואן מרגריט, מבט במראה הפנימית, מקאטאלנית: שלמה אביו, קשב

תגיות: , , ,

יום שישי, 11 ביולי, 2008 שירה מתורגמת

תגובות פייסבוק:

אין תגובות עדיין.

הוספת תגובה

קורא שירה

הטור אלי הירש קורא שירה מופיע מדי יום שישי במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות. האתר הוא גירסה מקוונת של הטור, שמאפשרת לגלוש [...]

להמשך >

עדכונים בדוא"ל

כתובת הדוא"ל של הנמען:

חיפוש

 

ארכיון