נתן וסרמן, סקסוניה, שחור וכוכב

פורסם בתאריך 9 בינואר 2015 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

על רקע הפריחה הגדולה בשירה המזרחית, אפשר לשאול אם יש התפתחויות מעניינות גם בשירה האשכנזית, או שהאשכנזים ממשיכים להיצמד לזהויות אחרות: תל-אביבית, ישראלית, שמאלנית-חילונית, דתית-לאומית וכו'. לפחות הכללה אחת מסתמנת: בעוד השירה המזרחית נמצאת בתנופה כי נוספו לה בשנים האחרונות כוחות צעירים, אצל האשכנזים מי שעושה את העבודה הזהותית הם בעיקר משוררים ותיקים יותר, ששירתם בתחילת דרכה התיחסה בחשד לזיקה בין מוצא משפחתי וזהות תרבותית, אך בשנים האחרונות, אולי בזכות הרנסנס המזרחי, הזיקה הזאת מעסיקה אותם בצורה ישירה יותר, והמורשת האשכנזית פורצת אל פני השטח של שירתם.

אם יש איזו אמת בהשערה שלי, נתן וסרמן הוא אחד הנציגים האסרטיביים והמשוכללים ביותר של הגל האשכנזי החדש. זה מה שמתברר בשני ספריו החדשים שראו אור במקביל – ספר שיריו הרביעי "סקסוניה, סְפַר המדבר" והספר "שחור וכוכב" העוסק במשוררת היהודיה-גרמניה אלזה לסקר שילר, שמילאה תפקיד מרכזי בתולדות המודרניזם הגרמני, ובשנותיה האחרונות נאלצה לגלות בירושלים, בודדה ונואשת. שני הספרים מקוריים מאוד, ובשניהם יש עוצמה אפלה וכריזמטית. את "שחור וכוכב" אפשר לכנות "פסאודו-ממואר", כי וסרמן עוסק בו בזכרונותיו מאישה שלא הכיר – לסקר-שילר מתה ב1945, וסרמן נולד ב1962 – ועל פי עדותו גם לא היה רוצה להכיר. יותר מזה: מן הספר עולה בבירור שלמרות אהבתו לשירתה, דמותה הממשית מעוררת בו בעיקר רתיעה ופחד: היא מייצגת בשבילו סדרה של נשים מעברו שרודפות אותו בחייו הערים ובחלומותיו, מטילות עליו קללות איומות וצורבות בגופו אותות קין מבהילים.

למה לצאת למסע בעקבות דמות מרתיעה כל כך? אולי משום שהפואטיקה של וסרמן היא פואטיקה של גירוש שדים. ומכיוון שהמשורר לא יכול באמת לגרש אותם, כי הם שלובים ואחוזים בתולדות חייו, אין לו ברירה אלא לגרש אותם אל תוך עצמו, למשל: אל השתקפותה של לסקר-שילר בזכרונותיו ובתודעתו.

אחד משיאיו של גירוש השדים הזה מתרחש בסדרת השירים שפותחת את ספר שיריו החדש, ומוקדשת לזכרונות בדויים-למחצה של וסרמן משירות החובה בצה"ל. הסדרה מסתיימת בשיר שבו המשורר נוטל על עצמו, בתקיפות מתריסה שיש בה זעם מר ואירוניה ארסית, את כל החטאים המיוחסים לממסד האשכנזי: מהנכבה ונטיעת יערות קק"ל ועד אהבה לגתה ודיכוי המזרחים. הסבר אפשרי לזעם ולאירוניה אפשר למצוא בהתנגשות – או בחיבור – שבין שתי המורשות האשכנזיות העיקריות שמהן הוא צמח: זכר השואה והציונות. באחד השירים הוא מספר: "החינוך בבית היה קפדני:/ כשהתגייסתי הייתי דור שני./ אך במורדות חמאם אל-מליח,/ באמצע אימון מחלקה,/ שינוי פתאומי התרחש:/ הפכתי לדור אחת נקודה שש."

פואטיקת גירוש השדים של וסרמן משרטטת שבר כפול במורשתו המשפחתית והתרבותית: לצד השבר האשכנזי, האתני, בולט גם שבר מגדרי מסתורי, לא לגמרי מפוענח, הנוגע ליחסיו עם נשים, ונדמה שלסקר-שילר מהפנטת אותו משום שדמותה ממזגת בתוכה את שני השברים גם יחד. הוא רוקם עם רוח הרפאים שלה מין עסקת-חליפין משונה, שבה הוא נוטל ממנה את חסד שירתה המופלאה, הנשית והיהודית-גרמנית, ובתמורה מעניק לה זיכרון גברי וישראלי-אשכנזי, רדוף אשמה ומוכה זעם. ברור מה וסרמן מרוויח בעסקה: יצירתו הספרותית חושפת את מניעיה וזוכה בעומק חדש. ברור גם שמבחינת לסקר-שילר העסקה פחות מוצלחת: במהלך המסע בעקבותיה היא נלכדת ברשת של ארכיטיפים שבכל אחד מהם יש גרעין אכזרי של אמת – היהודיה, הגרמניה, המשוררת, המטורפת, הספינקס, מסכת המוות, האם השכולה, האישה התובענית, היצור האקזוטי, המגורשת, הגולה, הציונית, הירושלמית – מתפוררת ביניהם כמעט לגמרי, ונבלעת בדמותו הזרה והרחוקה של וסרמן.

vass-001

 

נתן וסרמן, סקסוניה, ספר המדבר, מוסד ביאליק
נתן וסרמן, שחור וכוכב – מסע בעקבות אלזה לסקר-שילר, כרמל

תגיות: , , , ,

יום שישי, 9 בינואר, 2015 משוררים פחות צעירים

תגובות פייסבוק:

אין תגובות עדיין.

הוספת תגובה

קורא שירה

הטור אלי הירש קורא שירה מופיע מדי יום שישי במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות. האתר הוא גירסה מקוונת של הטור, שמאפשרת לגלוש [...]

להמשך >

חדש!

חדש!

עדכונים בדוא"ל

כתובת הדוא"ל של הנמען:

חיפוש

 

ארכיון