הטור שלי ב"ידיעות" היה בחופשה של שבוע, ואני מנצל אותה כדי לפרסם מחזור שירים שכתבתי לפני כמעט שלושים שנה. הייתי אז בן תשע-עשרה, חייל בשירת חובה, בנח"ל, ומשלב מסויים במהלך השירות הצבאי נקלעתי למצוקה רגשית חריפה. השירים נכתבו בינואר 1982, ומתעדים את אחד מנסיונותי הראשונים להבין מה קורה לי. הם פורסמו לראשונה בסימן קריאה 18, ונכללו בספרי הראשון "רעש" (עכשיו 1986). ביני לבין המשורר הצעיר שכתב את השירים מפרידות שנים רבות, יותר ממחצית חיי, אך המרחק אינו מטשטש את הקרבה בינינו.
- די.אקס.אם. – אמא שלי, מתוך הקלטת 'אלי הירש', 1989
- די.אקס.אם. – מזמור מספר שלוש, מתוך הקלטת 'אלי הירש', 1989
5 תגובות
מספר 3 מדהים ומייאש כאחד. מצוין.
טל – תודה.
זה ריגש אותי נורא.
אני מאמינה שאחת הסגולות של השירה
היא לתת מילים לכל רעב.
הרי אנשים רעבים למילים גם אם הם לא מודעים לזה.
מילה שנופלת אל המקום הכואב והמיוסר בלב
בכוחה להושיע.
אני מכירה הרבה אנשים שהשירים הספציפיים האלה
יכולים לתת להם לפחות רגע של התבהרות.
1. בדידות / לבדיות
2. בלבול / אפלה
3. געגוע / לאהוב מרחוק
4. זהות / חיפוש האני בהמולה
דווקא על 4 אם היית יכול קצת להיזכר. להסביר את הרקע, להרחיב, אשמח לשמוע.
נ.ב אלי טוב שהבאת. זה כמו להעלות באוב דברים ראשוניים. בדרך כלל גם זוכרים בעל פה את כל המילים.
כיף האינטרנט מהבחינה הזאת. בלי "טובות" של עורכים על הראש….
מה ומתי שרוצים – אפשר לפרסם ולשתף אחרים.
מאוד נוגע ומרגש. המצוקה של איש צעיר כל-כך חשופה.
נ.ב.:כמה טוב להיות בוגר ופחות מבולבל ונבהל ..